אחרי כל כך הרבה זמן סוף סוף באמת הרגשתי חופשייה, זהו אמרתי לו הכול, ולהפתעתי הוא אפילו ביקש סליחה .
הרגשתי שזהו אמרתי את כל מה שרציתי לספר לו כבר הרבה זמן, דיברנו על זה ומצידי אני גמרתי את החלק שלי.
אחרי הרבה זמן הרגשתי חופשייה, בלי מחוייבויות, יכולתי לפתוח דף חדש. יכולתי להסתכל אחורה ולראות באמת את הטעויות שלי וללמוד מהם ומזה אני הכי מרוצה.
היה לי קשה להגיד על עצמי שאני חופשייה, אבל זה לא היה חופש ממנו אלא מעצמי.
הכול פתאום נהיה לי ברור, כי סוף סוף הבנתי מה אני רוצה וזה- אהבה אמיתית , אחד שיאהב אותי לא משנה כמה בעיות אני יעשה ויקבל אותי כמו שאני, אני רוצה את זה אבל אני לא חייבת אהבה אמיתית כדי להיות מאושרת.
עובדה אני לא אוהבת אותו ואני גאה להגיד את זה, תמיד הרגשתי אליו משהו אבל זאת לא הייתה אהבת אמת. אבל אני לא מפחדת כי אני יודעת שהיא תבוא. בבוא העת היא תגיע ואני אדע שזהו זה מצאתי את הבן אדם שמיועד לי.
דיברתי עם חברה מאוד טובה שלי אתמול והבנתי שזה לא היה "זה" ביני לבינו, הבנתי מה זה להיות מאוהב עד מעל הראש, אני חושבת שזה מה שהיא כרגע מרגישה, ואני עוד לא חוויתי את זה.
"דניאלה, קנאה שנאה ועלבון זה משהו בן זונה ביחד." - עד כמה שכאב לי אז בגללו כואב גם לה כרגע ורק שתדעי ססיטר אני איתך.
עכשיו בדיוק הבנתי שאני צריכה לפתוח דף חדש ועכשיו באמת כי זה סוף סוף מתאפשר לי רגשית אני יכולה סוף סוף לשכוח מהעבר ולהמשיך הלאה, ואני יודעת שאני לא אצליח לשכוח כל עוד אני כותבת כאן, זה מזכיר לי את העבר וזה כואב, אז זה מביא אותי לסגירה , והפעם זה סופי.
אני מודה לכולם על התמיכה ועל העזרה בתקופה הקשה הזאת.
אוהבת תמיד דניאלה. ♥