לא מזמן נזכרתי בשיר מסויים ששמעתי כמה פעמים כשהייתי קטנה..וחשבתי על המצב שלי עכשיו ועל איכשהוא עומד להיתפתח ואני פאקינג פוחדת..מה עם אני לא אעמוד בזה ? מה עם אני לא אצליח? אני אהיה פאקינג רחוקה והמצב לא יהיה אותו הדבר.אני לא רואה נקודה חיובית . מצטערת.אני כ''כ מאוכזבת מעצמי. איפה האופטימיות? בחיים לא חשבתי שדווקא העזיבה תהרוג אותי לאט לאט מבפנים..תנפץ אותי בצורה כזו שכל הרסיסים קורעים לי את שאר האברים , וכל הרססים מתים לצאת מהפה בתור צרחה מהעיינים בתור דמעות..כל זכרון שאני מעלה רק מנפץ את הרסיס שנשבר לעוד אלפיי רסיסים והסיכוי לחזור לצורה הקודמת רק קטן וקטן...אם עכשיו אני מרגישה ככה
מה יהיה ב-1 לספטמבר ?
איפה היית ילדי תכול העין?
איפה היית ילדי הקטן? 
טיפסתי על ראש ההרים ועברתי
הלכתי בכביש הראשי וזחלתי
בתוך יערות עמוקים הסתתרתי
יצאתי אל חוף האוקיינוס שמת לי
נכנסתי לקבר שתמיד מחכה לי
עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול
ומה שם ראית ילדי תכול העין?
כן, מה שם ראית ילדי הקטן?
ראיתי שועל וזאב מחכה לו
ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו
ענף שחור שזורם עם המים
איש עם פטיש שפוצע ידיים
ראיתי חלום שהולך על קביים
איש בלי לשון מדבר ללא הרף
וילד ישן עם רובה ועם חרב
עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט 
גשם כבד עומד ליפול
ומה תעשה עכשיו ילדי תכול העין?
כן מה תעשה עכשיו ילדי הקטן?
עכשיו אני יורד כי הגשם בשער
עכשיו אני הולך עמוק אל לתוך היער
איפה שיש אנשים בלי ידיים
והחרא עולה שם ומציף את המים
ויונים מתות מכוסות עלי זית
ופנים של תליין מסתכלות מכל בית
שם הכל מכוער ולנפש אין ערך
הצבע שחור והאפס הוא מלך
ואני רוצה לספר, ולנשום, ולחשוב את זה
להביא את זה הנה שכולם יוכלו לראות את זה
לעמוד לבדי מול הים בו טבעתי
להכיר את השיר שידעתי ושרתי
עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Xx_Crazy^Whore^Monster