"יש לי חברה, אבל אני רוצה גם אותך, ואני לא מרגיש רע, שאני איתך, וגם לא אחרי, ואני אומר לה שאני אוהב אותה, אני באמת מתכוון לזה..את משהו אחר, את אחרת."
"אני האחרת, ואיך אתה יכול להסתכל לחברה שלך בעיניים ולהגיד לה כל מיני מילים יפות, וכשהיא הולכת לישון אתה רוצה ש"שנשב"?"
"אמרתי לך, אני לא מרגיש עם זה רע, מה, אני הולך להתחתן איתה? אני עושה מה שבא לי, מה אכפת לך? את עוד שניה הולכת מפה ולא חוזרת בחיים, את לא תראי אותה בחיים."
מה אכפת לי? בטח שאכפת לי, וגם לא, לא אכפת לי, אכפת לי, כי זה יושב לי על המצפון כל הטלפונים וההודעות שלך, והמבטים שלך, ולא אכפת לי, כי היא גם ככה לא ממש אוהבת אותי, אז כיף לי לחשוב אחרי כל מבט שהיא עושה לי מאחורי הגב על זה שחבר שלה מת לזיין אותי ואני מחזיקה אותו רק בגלל שאני מכירה אותה, ובגלל המצפון שלי.
ובתכל'ס, זה רק מעלה לי את האגו שגברים שיש להם חברה פוזלים לכיווני, אבל מה זה עוזר לי כשיש להם חברה, והם לא מתכוונים להפרד ממנה, וגם אם כן, אז כלום רציני לא היה קורה בינינו כי אם הם בגדו בה הם יבגדו גם בי, ונכון שהם נראים ממש טוב, ונכון שהם מנייאקים, ונכון שיש להם ים סקס אפיל, שאפילו אם הם ימכרו אותו ישאר להם עוד, נכון..אבל דיי, אני לא רוצה, לא רוצה לגעת בכם, לשמוע אתכם, לראות אתכם בטווח הראייה שלי, תתמקדו בחברות שלכם, שאתם כל כך אוהבים, בהן, שבאמת מאמינות ל"אני אוהב אותך", שאולי בוכות כי טוב להן מידיי איתכם, אלו שלידם אתם כל כך גברים, ושומרים עליהן, ונותנים להן הכל.
עזבו אותי, באמאשלכם.
נשבר לי הזין, אתם כמה, לא אחד, לא שניים, במה אני שונה מחברות שלכם? אני אישה, כמוהן בדיוק, אז מה, בגלל שאני אומרת כל מה שאני חושבת, ולידי אתם לא יכולים להיות סופרמנים, אלא רק מי שאתם, חשופים לכל דבר? כי אני לא אוכלת את כל השטויות שלכם? בגלל זה? אז אולי אתם יוצאים עם ילדות, או עם נשים שלא מבינות אתכם!
אני רוצה להיות לבד, או עם מישהו שיהיה רק שלי, ולא של עוד אחת.
עוד מעט מגיע החורף, ואיתו הפלייליסט של המטאל, הגשם, והשמיים האפורים..שעושים לי כ"כ עצוב.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
