גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

אני לא מבינה מאיפה מגיעים אליי כל המחסומים האלה.

יניב:

קראתי היום באינטרנט, שהרוצח שלו מואשם בהריגה.

הבן אדם הנבזי הזה, שניסה להוציא נכות מצה"ל בגלל שהוא רצח את ידיד שלי.

הוא תיכנן הכל.הוא שנא את יניב.הוא כיוון לו את הרובה לראש.

ורק הריגה הוא קיבל? בגלל פליטת כדור? איזה פליטה?! הוא ירה!

הוא רצה לרצוח.

בשנתיים לרצח שלו, שלא כתבתי עליהם, דודה שלו אמרה לו שאנחנו עדיין נאבקים.

ותתארו לכם מה זה, צריך להפגין מחוץ לבית של שר הביטחון, בשביל שימישהו שם בעליון יבין שמדובר פה ברצח.

אולי עד האזרכה הבאה, ננצח.

לימודים:

אני לומדת עכשיו, וכל כך קשה לי עם מתמטיקה, נהיה לי סלט אחד גדול ולא טעים בראש.

את האמת, הבטחתי לעצמי לתת הכל, אבל איפשהו התייאשתי.

עכשיו גם אין מי שיסמס לי באמצע השיעור וירגיע את המוח שנשרף מדקה לדקה.

אני לא רואה את עצמי עוברת.תנו לי 58.ואני אהיה מרוצה.

רשיון:

אני כבר בשיעור 26, ועדיין לי אין לי תיאוריה.

אני יודעת שזה הדבר הכי דפוק שאני יכולה לעשות לעצמי, ואני לא הולכת להבחן, כי אני מפחדת להכשל שוב.

אני רגילה להצליח בהכל, פרט למתמטיקה.

ופתאום להכשל, במשהו שאני כל כך רוצה, כמו רשיון? אין לי כוחות.

המורה שלי לנהיגה נתן לי ספר ואמר לי ללמוד ולגשת.ואני לא עושה את זה.

אבא:

אני לא מדברת איתו.

כי אני לא רוצה, הוא ניסה כמה וכמה פעמים ליצור איזשהו דיבור, ולא הצליח להוציא ממני משפט.

אולי מילה.

נמאס.נמאס לי מהיחס שלו, אליי, כלפי אמא שלי, וכלפי כל המשפחה.

וכן, אני, הילדה הקטנה, בת הזקונים, תהיה זאת שתחנך אותו, זאת שתעשה לו את המוות עד שהוא ילמד לכבד אותנו.

איך בנות תמיד אוהבות את אבא שלהן, ראיתי את יסמין ברווק, איך היא יושבת על אבא שלה, ומחבקת אותו.לעולם לא עשיתי את זה, ואם כן, אז זה לפני כל כך הרבה זמן, שאני כבר לא זוכרת.את האמת? קינאתי בה.

אני רוצה שבן הזוג שלי ואני נהיה דוגמה לילדים שלנו - לכבוד, לאהבה ולזוגיות למופת.

ואני לא מדברת איתו, ויותר שקט לי, ולא לחוץ לי, ולא מתוח לי, ואני נושמת.יותר.

ג'ים:

דיברנו בטלפון, והוא רצה שאני אגיד לו מה אני מרגישה.

מה אני אגיד לו? שאני מתגעגעת, וחשבתי עליו המון היום?

וכל דבר הזכיר לי אותו? ונזכרתי באיך עשינו סקס והרגשתי שבא לי שוב שהוא ירד לי?

ושהחולצות שלו, אחרי כביסה, יש בהן עדיין את הריח שלו?

ושמשעמם לי בלעדיו? אם אני אגיד את כל זה, ולא אקבל תשובה בחזרה.כי זה לא מה שהוא מרגיש.

ואני לא רוצה להגיד את כל זה, ולא לקבל תשובה.

והנה, שוב אני בונה חומות.

אני:

אני כבר לא משקיעה בעצמי.

אני אוכלת מלא שוקולד, גם כדי להשמין, וגם כדי שיהיו לי חצ'קונים.

אני לא מנקה את הפנים כל הלילה.

אני לא מסדרת גבות, אין לי כוח להשקיע בעצמי.

אני לא רוצה שאף אחד יסתכל עליי, שלא יחשבו שאני יפה.

נמאס לי להיות יפה.

ואך ורק יפה.

נמאס לי שמסתכלים עליי חיצונית, ולא על הפנימיות.

ואין לי כוח כבר לחייך.

ואני עצבנית יותר.

ועייפה יותר.

ומנסה למלא את היום שלי במשוואות, גרפים וכל מיני פרבולות כדי לא לחשוב.

או בסדרות קיטשיות שמשפיעות לי על המצב רוח וגורמות לי לבכות.

ואני בוכה המון, ולא שותה מים, והעור שלי מתבייש.

מצד שני,

קשה לי לראות את עצמי ככה.

אז כשאני באה למרוח בחצי פיתה השנייה שוקולד, אני מחזירה אותה חזרה למגירה.

והתקלחתי ודווקא כן עשיתי מסיכה, וכשיצאתי מהמקלחת רק עם המגבת, נכנסתי לחדר והורדתי אותה.

הסתכלתי על הגוף שלי, ופתאום קלטתי מה אני עושה לעצמי.לא השמנתי גרם, אבל אני צריכה להוריד.

למרות שהטוסיק שלי מושלם ועדיין חטוב ועומד.והשיער שלי חום שוקולד וקצת שיפצת אותו אצל הספר ופתאום יש לו צורה.

והפנים שלי מבריקות, ואני צריכה לסדר גבות דחוף.

והציפורניים שלי מרוחות בלק אדום, כרגיל, כי ככה אני אוהבת אותן.

עוד שבוע יש לי צילומים, מה ככה אני רוצה להראות?!

ואני חושבת שכיף לעשות סקס באור ולא בחושך, ושלא צומח שיער בשום מקום שהוא לא צריך, חוץ מהראש.בגלל הלייזר.אני בהלם כל פעם מחדש, מנפלאות הלייזר, מה13 אלף שקל, ששווים כל כך, כל רגע של אהבה עצמית.

אני חושבת שאני צריכה לקבל מחזור.