לפני יומיים חגגתי 22 שנות קיום.
זה היה שבוע שלם של חגיגות, שכלל סקס, מבסוטון, אלכוהול וחתונה אחת.
קבעתי עם החבר'ה באיזה פאב בשרון, סגרתי קומת וי איי פי, שמתי אחלה מוזיקה בUSB, ויאללה בלאגן.
בבוקר אותו יום קמתי והתחלתי לראות ניצנים של אהבה מהחבר'ה בפייסבוק, והיו לי דמעות בעיניים. כי פתאום את קולטת שמעריכים אותך, וכאילו מחכים רק ליומולדת שלך בשביל להגיד לך את זה. פרץ האהבה הזה עשה לי טוב ברמות אחרות והתחלתי לדמוע כמו אישה במחזור. בכל אופן, אני והBBF, הלכנו לספא באותו הבוקר, להרגע קצת מכל העניינים ולהתחיל את השנה ה22 שלי באנרגיות חיוביות. זה כלל מסאג' זוגי, פילינג, ג'קוזי, סאונה וארוחה בארקפה.
וכל היום אף אחד לא דיבר איתי, ולרגע חזרתי להיות לירי בכיתה ה'. הילדה ההיא שאף אחד לא אהב, ואף אחד גם לא ממש שנא, כולם אהבו להציק לה, והיא קיבלה מן פירצה, ככה באמצע השנה, להזמין את המקובלות אליה הביתה. היא הזמינה את כולן, וחיכתה, וחיכתה, ואף אחת לא הגיעה. חוץ מאחת, שבסוף הפכה להיות החברה הכי טובה שהזדיינה עם החבר שלי בגיל 17 מאחורי הגב שלי.
והתחלתי לפחד שלא יגיעו, כי התקשרה אחמשית אחת לבטל, בגלל שעבר עליה יום נורא וזה הוסיף פתאום להרגשה ההיא.
וכשהגעתי לשם, התחילו להגיע אנשים, ועוד אנשים, ועוד אנשים. ובסוף סגרתי קומה ל30 ומשהו אנשים שבאו רק בשבילי. מה השתנה מאז כיתה ה'? המון.
אני זוכרת את הפוסט ההוא שכתבתי כמעט לפני השחרור, שאני יודעת שקשה איתי. ועכשיו אני מבינה, שזה לא שהיה משהו בי לא בסדר. הייתי בסדר גמור, פשוט לא נכנעתי לטיפשות של הבנות ההן והבעתי עמדה משל עצמי, והיה להן קשה לקבל את זה. הן אפילו עשו מפגש מחלקתי לפני שבועיים ולא הוזמנתי אליו, וזה רק גרם לי להבין כמה הן אלו שלא בסדר והן עשו עליי מניפולציות, כדי שארגיש שאני לא בסדר ובגלל זה אני לא מסתדרת איתן.
גיליתי שאני יכולה לדפוק שאטים (לא ציי'סרים) של ערק בלי למצמץ, שמבסוטון זה הדבר החם הבא שעושה סטלה פיצוצים לחצי שעה ועובר, ושאני לא אנסה אותו יותר בחיים. והכי חשוב - לא לערבב סמים קלים עם אלכוהול. ידעתי את זה גם קודם, אבל הייתי חייבת להוכיח את זה לעצמי. יופי לירי.
אחרי החגיגה שלי, הלכנו אליו הביתה, לאט לאט נעלמו האנשים ונשארנו רק אנחנו, זה שהייתי תחת השפעה של כל מיני דברים, זה לא תירוץ. באתי אליו כי רציתי. רציתי לעשות איתו סקס. ראינו סרט, ואני לא זוכרת איך הגענו לזה בכלל, אבל בסוף עשינו סקס. והיה נהדר. והוא לא קם ישר להתלבש, הוא נשאר וחיבק אותי מלא זמן, והוא ממש דאג לי, גם לפני זה אני זוכרת במעומעם משפטים שלו כמו "ומה יהיה מחר?" ואותי אומרת לו "אולי לא נחשוב לרגע?" אני בסדר עם זה, לא אכפת לי שזה היה חד פעמי, זאת היתה אחלה מתנה ונהנתי מכל רגע.
בנימה אופטימית זו - שחזרתי רק לאלכוהול וסמים קלים וחיות אחרות זה לא בשבילי. שהיה לי אחלה סקס ואני שלמה איתו אחרי בצורת ארוכה. אה, כן, ושאני בת 22..
אסיים את הפוסט. מזל טוב לי :)