גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

חבר שלו, חבר שלו מתיש אותי. אני מגיעה הביתה מותשת נפשית, בסרטים שבכלל אולי לא כדאי שנהיה ביחד. בגלל חבר שלו, ולא כי הוא חתיך, ולא כי הוא עם אופי טוב. אלא כי הוא עם אופי חרא, הוא לא מפרגן לקשר שלנו, והוא מספר לי רק דברים רעים על נדב. וקשה לי עם זה.

קשה לי עם זה, כי אני כבר כל כך בפנים, שלא בא לי לשמוע דברים רעים עליו. והוא לא מפסיק. ואני מעבירה נושא, והוא חוזר לאותה נקודה. וגם לנדב הוא חופר עליי. ואני צריכה לשתוק ולשבת איתו 8 שעות במשמרת ולעשות כאילו אני לא יודעת כלום. ובא לי להתפוצץ עליו. עד שינוח על משכבו בשלום ולא יוציא מילה אחת על נדב ועל הקשר שלנו.

הוא חופר לי, עם כפית, בנשמה, ואני חוזרת הביתה, ומגעיל לי, ואני מותשת נפשית. מה הקטע של חברים שלא מפרגנים? מה? ואחרי זה אני נפגשת עם נדב ומסתכלת לו בעיניים הירוקות הענקיות שלו ומבינה שהכל פראנויות שהחבר הקקה שלו דוחף לי לראש. וסיפרתי לו על זה. והם רבו על זה קצת. ואני לא רוצה שנדב יריב עם חברים שלו, גם אם הם חרא חברים.

אבל אני מותשת.