גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

חשבתי, שכשהיום הזה יגיע, אני אכתוב פה על כמה סבלתי לקום לפני השמש, על כמה שנאתי את האנשים שבאים לתדלק, על הישראלי המצוי, על הערס הלא רצוי, על הטיפשות והבורות של חלק מנשות ישראל בכל מה שקשור לנהיגה ולרכב, אפרוק הכל, על כולם, אתבכיין על 150 יום נוראיים שהגיעו לקיצם. אבל כמעט שנה אחרי שהתחלתי, וכל מה שעברתי בתחנת דלק בתור מתדלקת - חברים חדשים מאוד טובים, אהבה שטסה לבסוף לדרום אמריקה וטוב שכך, הגויי'נט הראשון שלי, פגישה עם הלקוח הישראלי, ידע בבדיקת שמן מים וניפוח אוויר בגלגלים והחלפת פנצ'ר, ידיים מלוכלות וסדוקות, משכורת שלא עולה על המינימום..זה היה שווה. שווה כל רגע. למדתי להעריך כסף, להעריך חברים, להעריך אנשים, לדעת שבכל רע יש טוב, וההפך. לדעת ש"ישראליות" זאת לא קללה, זה סוג של אחווה. והכי חשוב, איך למכור, אסרטיביות, רצון, ושהחיוך הוא הכלי נשק הכי טוב, שאלוהים נתן לאדם. כי לא משנה כמה עצבני יהיה הבן אדם שמולך, אבל ברגע שתחייך..קרן האור הזאת תכנס לו ללב ותשנה אותו.

צריך המון חוזק נפשי בשביל לעבוד בעבודה הזאת, היא לא קלה בכלל, מהאנשים הכי אינטיליגנטים בארץ ועד האנשים הכי טיפשים שלא פעם תהיתי מי נתן להם רשיון נהיגה, כולם באים. וצריך להכיל אותם לשלוש דקות של תדלוק שנראות כמו שעה. אבל בסוף מכל דבר לומדים משהו.

ועכשיו אני עוברת לתחנה אחרת בחיים, אני מתחילה ללמוד פסיכומטרי בחודש הבא. השאיפה שלי היא 650. והשאיפה הגדולה עוד יותר שלי היא - לשלב בין נדב לפסיכומטרי ולעבודה אחרת. יהיה קשה. אבל עברנו את המועדפת, נעבור גם את זה. :)