מילת פסיכומטרי.
אז ככה, נדב מתכנן לרדת לאילת בסופ"ש עם החברים שלו. מצד אחד, אני מפרגנת מאוד. מצד שני, כשהוא נסע למפגש צוות בצפון - פירגנתי יותר.
זה לא שאני שונאת את החבר'ה שלו. ישמע קצת אירוני, אבל אני שונאת את ההוא שחידש את הקשר שלי ושל נדב. מצד אחד, אני צריכה להודות לו. מצד שני, הוא ניסה ועדיין מנסה להרוס לנו את המערכת יחסים. כשהם נסעו לכנרת עם החברות שלהם, אני ועוד חברה של אחד מהחבר'ה שאנחנו באותו ראש, העדפנו להשאר בבית מאשר להצטרף לטיול. אחרי שנדב חזר, הוא סיפר לי שבשישי-שבת האלו, ה"חבר" הזה, עשה הכל, וטחן לו את הראש, שיעזוב אותי ושמגיע לו משהו יותר טוב ממני. נדב יודע שיותר טוב ממני הוא לא ימצא. וגם במשפחה שלו יודעים את זה. כי כל ה"לשעבר" שלו היו פרחות-שטחיות-צעקניות-שאהבו-לשמוע-עופר-לוי. אבל כל זה היה לפני שנתיים וחצי בערך כשהוא עוד היה צעיר במסלול ונטחן אי שם בבא"ח נח"ל, שהראש שלו היה במקומות אחרים, ומאז הוא גדל, התבגר ונהיה גבר-גבר וכמו שאני אוהבת בקיצור.
בכל אופן, הם שכרו שם וילה מטורפת עם ג'קוזי, לכולם יש חברות, גם לאותו "חבר", רק שה"חבר" הזה בוגד עם כל דבר שזז (אני מניחה שגם עם הכלב שלו) בחברה הטיפשה שלו. והיא כל כך טיפשה. כל כך עיוורת. שזה כבר נושא אחר.
בכל אופן, אני לא רוצה לחנוק אותו, ואפילו הבאתי לו כסף שיסע, בסה"כ זה עושה טוב להתגעגע. מצד שני, לפני שנה בערך יצאתי עם איזה פסיכי אחד שנהג בסמארט וחי באיזה סרט שאם אני לא שוכבת איתו על ההתחלה אז אני לא אישה, אמר לי עובדה: גברים מחפשים פות. ואם לפות הזה יש פנים יפות, אז למה לא? נדב והעבר העשיר שלו בתיירות אחרי איברי מין נשיים בזמן שהחברה שלו מחכה לו בבית, פלוס ה"חבר" האידיוט שלו, קצת משקאות משכרים, ווילה מטורפת....
מפחדת.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
