שנה שעברה בסילבסטר הייתי בבאר דחוק, איזה חייל שהכרתי שם ניסה לשכר אותי ולא הבין שאותי אף זר לא משכר!
בכל אופן הוא התחבר אליי לפייסבוק ואז סיננתי אותו ועשיתי דליט אחרי כמה ימים, ומי האמין שחודש וחצי אחרי אני אכיר את נדב.
וגם הסילבסטר הזה כנראה אבלה בבאר דחוק. רווקה. רווקה ופאקינג מאושרת!
בסדר, התאבלתי כבר.
שבוע, חודש, חודשיים שאני רק טוחנת לכם פה ת'שכל על כמה שקשה לי וכואב לי.
דיי כבר. סעמק. מה קרה? סוף העולם?
ועכשיו הכל נהיה "משהו אחרון" - סופש אחרון, שופינג אחרון..וכאלה.
אני יפה, אני צעירה, ומגיע לי את כל הטוב שבעולם, איתו ובלעדיו. ועכשיו כשזה הולך להיות בלעדיו, אני חוזרת בחזרה לחיי הרווקות. הרבה יותר חכמה.
אחרי שנדב סיפר לי מה גברים עושים בשביל שיקרו כל מיני מצבים, הוא לא חידש לי הרבה. הוא רק חיזק את מה שכבר ידעתי. אני לא מתכוונת ליפול לכל מיני מיטות של אנשים שיגידו שאני הדבר הכי טוב שקרה להם בחיים ותוך חודש יחתכו ואני לא אבין למה. אז אני יודעת למה. כי אתם חבורה של טיפשים שחושבים דרך הזין ויגידו כל דבר, אבל כל דבר, בשביל לגרום לבחורה לשמוע את מה שהיא רוצה לשמוע ומשם הדרך למיטה קצרה.
אז לא.
וגם אם כן.
גם אם אני כן אלך סתם לעשות ריבאונד עם איזה בחורצי'ק.
מי אוסר עליי?
אני רווקה.
כאילו, אהיה.