התמונה שלי ושלו שמהודקת לי ללוח שהם קצת טובה וקצת לא.
טובה בשביל כל מיני אנשים שמגיעים למשרד ומנסים להתחיל איתי ואז רואים שבעצם יש לי חבר. ולא טובה כי לפעמים מגיעים לכאן כל מיני חתיכים שממש בא לי עליהם והם לא מתייחסים כל כך כי יש כאן תמונה!
אני נמצאת ממש בהתלבטות, להוריד או לא?
זה לא שאני יושבת ומסתכלת עליה כל היום. לפעמים אני שוכחת שהיא כאן. לפעמים אני שוכחת ממנו ואני חוזרת להיות הלירי שהייתי לפניו. לא סופרת אף אחד ממטר, ואומרת לגברים, בעיקר, כל מה שעובר לי בראש.
למשל היום, אמרתי לאיזה מדהים אחד שמגיע לכאן כל עשירי לחודש ולא זוכר את הקוד לדלת של הכספת שאם הוא לא היה כזה חתיך לא הייתי מגלה לו. הוא נבהל מהישירות, נראה לי, ואמר רק תודה.
ובכלל, כיף לי. הרבה אמרו לי שמאז שאני ונדב כבר לא, אני נראית הרבה יותר טוב. ואני מרגישה ככה. וביום שישי יצאתי והמון קרצו לי, וכבר שכחתי איך זה, וזה נהדר!
ואתמול נדב דיבר איתי בסקייפ, והוא אמר שהוא ממש מתגעגע והוא היה בטראק וחשב עליי כל הטראק, ואני עניתי לו שאני עדיין לא סולחת לו על מה שהוא אמר. והוא אמר שהוא לא התכוון שזה יצא ככה, ישמע ככה, יראה ככה..ועניתי לו שגם אם כן, מה הוא נזכר בזה פתאום אחרי 10 חודשים! אבל זה לא היה זמן לדבר על זה, בעיקר שאני בדיוק יצאתי מהמקלחת וכל החבר'ה שלו שם היו מסביבו.
חוץ מזה כשהלכתי לקיקבוקסינג ושם המראה לא משקרת כזה טוב, אז ראיתי את המצב. הוא לא גרוע. אבל הוא לא משהו. אז אולי באמת..תודה נדב שפתחת את עיניי והלכתי בגללך לקיקבוקסינג, ראיתי את עצמי ועכשיו אני מבינה קצת על מה אתה מדבר.
אה, ועד שנתראה אי שם, ואם בכלל, אני אהיה כזאת כוסית שיכאב לך הלב פעמיים.
פעם אחת כי אני לא שלך.
פעם שנייה כי אני לא אהיה שלך.
מקווה.