גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

ישבתי על הבר, הוא התיישב לידי. נתן לי מבט מכווץ גבות א-לה נראה לי שאנחנו מכירים. חייכתי. וידעתי.

(הסתובב עם הכיסא אליי, הסתכלתי עליו, שלח יד ללחיצה.) 'היי, אני ניר.' 'היי, צ'י.' 'נעים..' 'גם לי..' 'אז מה וזה?' (פה ושם פרטים.)

(נשענתי על הבר, ותהיתי אם זאת היד שלו בגב שלי, או שהבאר שמח לראות אותי. היד שלו. טוב.)

'רוצה לרקוד?' 'רגע, העקבים הורגים אותי, תן לי דקה.' 'הגזמת. גבוה' 'אני מטר וחצי, לא יכולה להרשות לעצמי לצאת למקומות כאלה בלי עקבים, לא יראו אותי.' 'אבל יש לך פנים יפות, איך אפשר להתעלם?' 'להתעלם זה לא 'לא לראות'.' 'צודקת.' 'תמיד.' 'אז..נרקוד?' 'יאללה.'

(שלום לזה שלום להוא שלום שלום שלום בחור מוכר. ואז כאילו קנוניה אחת גדולה נהיה צפוף והוא נדחף אליי.) 'מה, הפעלת את כל הקנוניה שלך שתדחוף אותך אליי בשביל שתוכל להצמד?' 'לא, אבל..את בסדר עם זה?' 'קצת.' 'אני רוצה שתהיי לגמרי.' 'קצת, תן לי זמן.' 'אוקיי.' (שולח מבטים חושבים. אני יודעת. ושותקת.)  (נשיקה. ממ..הוא יודע לנשק טוב, יופי. עוד נשיקה.) 'בואי לשם.' (מצביע לי על פינה) 'לא לא, כאן.' 'לשם.' 'כאן.' (נשיקה בצוואר. מושך אותי לפינה, עם אודם על השפתיים אומר שלום לחבר שלו) 'היי ילד, זה לא חוקי.' 'אני קובע מה החוקים.' 'לא, אני קובעת דארלינג, ולא כדאי לך שאני אמצא את שלך..' (באה להגיד לו משהו באוזן, לא, לק.) 'איי מצאת.' 'אמרתי לך, גבול?' 'גבול..אין לי גבולות אבל זה גבול.' 'בואי לספה.' 'מה פתאום!' 'נו בואי!' 'לא.' 'למה?' 'ככה.' 'נו בואי.' (מושך אותי. יושבים. מרים רגלים כאילו כל זה שלו.) (עוד מבטים חושבים. אני יודעת. ושותקת.) (מתחיל את שירת הבירבור. שאני לא אחשוב שאני הבחורה היחידה בעולם שהוא התחיל איתה, מתחיל לספר היא ככה והיא ככה.) (שני משפטים.) 'טסה לחו"ל עוד חודש וחצי. לחמישה חודשים.' (עושה פרצוף של אכילת סרטים כאילו הוא חשב שמפה, אנחנו הולכים להתחתן. או מקסימום גליתי לו מתי מפציצים את איראן) 'יא מבאסת.' 'קורה, הגיע הזמן, לא?' 'לא.תשארי.' (ובין לבין מבטים חושבים. אני יודעת. ושותקת. מחייכת לעצמי שם בפנים.) 'על מה אתה חושב?' 'עזבי...שימי ראש.' 'לא.' 'למה?' 'כי נראה לי שעברתי את גיל 17 בסילבר שלקחת בחורה לספות היה ההיי לייט של הערב.' 'בחיים לא ראיתי בחורה כזאת קשה שמתנגדת לרומנטיקה.' 'וואי מה-זה לא, אבל תחשוב רגע..זה לא המקום.' 'אבל תראי אותם.' 'הו פאקינג קארז?!' 'קשה.' 'יודעת.' 'רוצה לשמוע את האמת?' 'ורק את האמת.' 'ביאסת.' (מבט עמוק, נשיקה. נשיקה נשיקה. נשיקה. נ ש י ק ה.) 'למה?' (נושך שפתיים כאילו הוא עומד לצאת מדעתו אם אני אקח סנטימטר מרחק מהאף שלו.) 'למה ביאסתי?' (נשיקה.) 'כי את הולכת, ומה התכנון שלך עד אז?' 'באיזה קטע?' 'נו..' 'אה.אממ..לא יודעת.' 'איך לא?' 'לא.קשר רציני בטוח לא.' 'מבאסת.' 'סליחה?' 'את לא צריכה.' 'לא באמת התכוונתי'. 'טוב, אני הולך לשירותים.' 'תהנה.' (חוזרת לבאר. אומרת שלום לכמה אנשים. אחרי 2 דקות הוא נצמד לי לגב מנשק לי את הצוואר.) 'כבר אמרתי לך שלא לוחצים על הכפתור הזה' (מבט חושב. אני יודעת. ושותקת.) 'על מה אתה חושב?' 'עזבי.' 'טוב האמת, שאני יודעת שאתה לא באמת חושב ושאתה סתם דופק מבטים בשביל לגרום לי כביכול לחשוב שאתה חושב על משהו עמוק.' 'וואי, איך ידעת? תמיד כולן מגלות את זה בסוף.' 'מהרגע הראשון שהתיישבת והבאת לי מבט כזה ידעתי שזה סתם ולא אמרתי כלום, אבל עכשיו כשאנחנו כבר מכירים אז..' (חבר שלו בא אומר לו משהו באוזן) 'טוב. אני צריך ללכת, אז..מה עושים?' 'תתחבר אליי לפייסבוק.' 'מעליבה.' 'מעליבה?' 'כן.קחי את הטלפון שלי, תעשי עם זה מה שאת רוצה.' (נותנת לו את הפלאפון שלי, כותב מספר. שומרת. ניר. יפה.) 'טוב אז נדבר, ביי.' 'ביי.' נשיקה.

'רגע רגע..יש לי שאלה'

'תשאלי.'

'איך קוראים לי?'

'דברי איתי, ביי.'

LOL.

אם אתה כבר מוריד לי את האודם מהשפתיים ,לפחות תזכור איך קוראים לי.