איזה כיף לי! באמת, כל רגע, אני מאושרת מהחופש הזה, מהבחירה הפשוטה ההיא שאומרת - תשארי למרות הכל, שנשארתי למרות הכל, שחשבתי שיהיה לי קשה, והיה לי קשה, אבל עכשיו הכל עבר וכיף לי! כל יום כיף לי!
ברגע שחשבתי שאני לא אראה אותו יותר..ראיתי, הלכנו, ואני והשותף שלי, לחפש שותפים לטיול ללה פורטונה ומונטה ורדה (מעיינות חמים והקנופי הכי מטורף במרכז אמריקה) אני הבנתי מאחד מהחבר'ה שלו, שהם לקחו אוטובוס מפנמה לגואטמלה והייתי בטוחה שזהו! אני לא אראה אותו יותר! אבל לא..הוסטל לידי בקיבינימט חאקו בקוסטה ריקה הוא הופיע לי מול העיניים כאחד מהשלושה ישראלים חדשים שהגיעו.
רציתי לברוח, אבל היה מאוחר מידיי. וזה היה הזוי, כי שנינו לא יכולנו להסתכל אחד לשני בעיניים. אחרי זה דיברנו קצת..סתם ככה להתעדכן. ויום אחרי כבר הייתי חלק מהנבחרת כדורעף בריכה שלו, כי אני מגישה מעולה. מסתבר.
ומצאתי בסוף שותפים אחרים לשלושה ימים המטורפים האלה שבהם בלעתי כדור אומץ ועשיתי סנפלינג מפלים, קנופי, ראפטינג רמה 5, מעיינות חמים..ואני מה-זה לא בקטע של אקסטרים..בארץ אין מצב שהייתי עושה את זה! אבל כל הקטע של הטיול הזה הוא בעצם להפתח ולנסות דברים חדשים.
וכשעברתי לניקראגואה הלכתי לבקש ממנו משהו, ובסוף נישקתי אותו. הוא שאל למה אני עושה את זה, ואמרתי לו שככה בא לי. והלכתי.
ובניקראגואה שהייתי בטוחה שאני לא אראה אותו..גם ראיתי. במסיבה, נכנס מחובק עם בחורה.
למחרת הבנתי שזה אפלטוני לחלוטין. ושהיא מכוערת. כי הלכתי לאיבוד ומצאתי את חבר שלו והלכתי איתם לים כי הייתי בטוחה שהחבר'ה שלי שם, אבל לקחו אותנו לחוף אחר, ואין איך לחזור, אז נשארתי.
הוא פתאום נהיה גולש, ואני נשארתי מהכוסיות שקוראות ספר בים. וכשחזרתי כולם הביאו לי מכות, כי הם חיפשו אותי בטירוף כל היום. בעיה שאין טלפון.
הוא פחות מסטול. נראה לי. ומחר הוא עוזב. מי יודע איפה אני אראה אותו, אם בכלל. ואני מעדיפה שלא. פחות אכילת סרטים, פחות מידע לא חשוב למוח. והאמת שב12 שעות האלה שחשבתי שיש לו מישהי, הבנתי שלא באמת אכפת לי כבר.
אוהבת :)
צ'י, סאן חואן דל סור, ניקראגואה.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
