גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

שמתי לב, שאתה מפחד להרגיש, אתה בורח מזה.

ברגע שאתה מרגיש שאנחנו מתקרבים, ברגע שאתה מריח שיכול להיות טוב אם זה יהיה קשר, אתה נעלם לחודש.

תמיד אתה טוען שזה בגלל שיש דברים אחרים שמעסיקים אותך חוץ מסקס. שזה מדהים, אני מה"פנטאון העליון", אבל יש דברים יותר חשובים.

אני יודעת שזאת הקירבה שדוחה אותך, נפגעת ואתה מפחד, ובעצם..מי לא נפגע? אנחנו בונים קשרים חדשים על בסיס הקשרים שפגעו בנו בעבר כדי לדעת לאן לא לחזור.

כשישנת אצלי, וקמנו ביחד בבוקר ועשינו סקס, והחזרתי אותך הביתה, והסכמנו שהיה נהדר, נבהלת, מזה שבאמת היה נהדר.

לא הבנת מה כל כך כייף לקום עם מישהי, ואמרתי לך שתקום איתי - תדע, והבנת שצדקתי. ושוב נעלמת. לא יכולת, אתה לא יכול עם כל הטוב הזה. למה?

כשהתקשרתי וסיפרתי לך שפגשתי את נדב, שמעתי על הקול שלך שהתעצבנת, כשחשבתי שהסכמתי להפגש איתו, וכשאמרתי לך שלא, שאני במקום אחר, נרגעת..ואמרת לי שאין מה להתעסק בזה, וסגרתי מעגל. וצדקת.

אבל מה עם המעגל שלנו?

מתי תפסיק להיעלם כשירגיש לך שמשהו טוב קורה פה?

מתי אני אפסיק לחכות לך כל פעם מחדש שתחזור?