אני שמחה בשבילך, אבל עצובה בשבילי. אם לפני שנה היו אומרים לי שתמצא מישהי לאהוב לפני שאני..הייתי צוחקת. אני לא מפסיקה לחשוב על כמה שהיא הרוויחה ואני תוהה אם היא בכלל יודעת. ואם היא תעשה אותך מאושר כמו שמגיע לך, כמו שרציתי שתהיה..ואתה יודע..המחשבות האגואיסטיות האלו ׳למה היא ולא אני?׳ וקשה לי להבין שזה לא תלוי בי, ושלא השגתי כשרציתי כי זה לא אני, זה אתה. היה לי כיף, הבועה שלנו, מהרגע שהייתי נכנסת לחדר שלך מבחינתי זה היה רק אנחנו בעולם, והשיחות של לפני ואחרי הסקס, היו הדבר שהכי הרגיע אותי. ידעתי שאני יכולה להגיד הכל, ואף אחד לא ישפוט אותי, אלא יקבל אותי כמו שאני. יזיז שהוא גם חבר, שהוא אוזן קשבת, שהוא בעצם הרבה דברים שחיפשתי במודל הזה של הגבר האולטימטיבי, ותמיד כולם ידעו ש״אור״ זה משהו אחר ולא סתם. כי כמו שאמרתי לך, אתה היית הראשון שהסתכל לי בעיניים ולא היה אכפת לו שאני באוברוואיט של 15 קילו, וזה דבר שקשה לשכוח, הרגע הזה, זה דבר שאני לא יכולה לשכוח ואני לא אשכח. אחרי שבעצם זה שאהבתי נפרד ממני כי אני שמנה, זה לא משהו ששוכחים, המבט הזה של מישהו שמסתכל עלייך כמו שאת, לבפנים, ופשוט אומר לך שזה לא משנה איך את נראית, את בן אדם טוב, רואים לך בעיניים.
היו ימים שהייתי יודעת שאני אסיים אותם אצלך והייתי מחכה שיעברו השעות, והיה לי כיף. הייתי עוזבת באמצע מסיבה, בר, ישיבה, ובאה. כאילו בסופשים אני חייה על צו 8 שקוראים לו אור ואף פעם לא חזרתי עצובה או מבואסת, תמיד זה נתן לי דרייב לשבוע לפחות, לא להפסיק לחייך.
ועכשיו אני במקום אחר, ומסתבר שגם אתה. אני בחוסר וודאות לגבי כל דבר שקורה או יקרה, חוץ מהלימודים. מאסתי בגברים שרודפים אחרי כי יש לי תחת קטן ובטן שטוחה. אני מחפשת את זה שיסתכל עליי ויראה את התוכן, גם אם הייתי שוקלת עכשיו 67 ולא 52, ואין כאלה בנמצא, ואין לי את הכוחות להשיג.
בא לי לשכב במיטה, לקרוא ספר ולשכוח מהעולם. אבל לצערי, בריחה היא לא פיתרון. אני פשוט צריכה לעשות טיפול שורש מעמיק ליחסים שלי עם עצמי וליחסים שלי עם גברים. אני מקווה שזה יכאב כמה שפחות ויהיה קצר ולעניין, כי כרגע שום דבר לא מעודד אותי.
אומרים שזה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה.
בענייננו - היא שרה, אור, ואני מקווה שתצליח לאהוב ללא גבולות. תזכור שאתה טוב ולאנשים טובים לא מגיע להיפגע.