גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

התאבלתי שבוע. הזנחתי את עצמי והתשתי את עצמי בשביל לישון עמוק ולא לחלום ולא לחשוב לפני שאני נרדמת. עישנתי קצת מריחואנה מפקסת, אבל כשנכנסים לזה במצב רוח לא טוב, אז זה לא טוב. ושקעתי במן מציאות אחרת שגורמת לי לחשוב על הדברים שמעבר, על העתיד, בלעדיך. ודווקא כשחשבתי שנגמרו לי הדמעות, זה התחיל שוב, הבכי, ועכשיו המחשבות הן על אם כבר שכבתם ואיך היא, ואם אתה חושב עליי פה ושם ומתגעגע.

זה אוכל אותי מבפנים, אני מרגישה שאני נעשית חולה, וזה שאני בבית לא גורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי. 

אני מנסה להתנתק ריגשית, ללא הצלחה, ועד אז..אני פשוט אתיש את עצמי עד שאעצום עיניים ואירדם, עד שאקום בבוקר עם עוד יום שצריך למלא אותו בשטויות בשביל לא לחשוב עליך, ועל ה״ואם...אז..״.