יש קטע לעיר הזאת. כולם מתלבשים יפה, כולם מריחים מדהים, כולם ב11 בלילה מציפים כל מקום אפשרי עם בירות ומצב רוח טוב.
שזה לא רע, זה אפילו ממש סבבה. לכל מקום אפשר ללכת ברגל, ובגלל שיש לך ציצי את יכולה גם להכנס בלי יותר מדי בירורים בכניסה.
מה שלא מובן לי, זה מה הקטע של גברים בעיר הזאת?
הם מתקלחים-מתלבשים-מתבשמים, יוצאים לבר, יושבים על כיסא, מזמינים גולדסטאר, יד אחת נשענת על הבר, מבט של הצייד מכיפה אדומה וחיוך של הזאב מאותו הסיפור. וברגע שאת זאת שמתחילה איתם..הם הופכים להיות הסבתא. מה נסגר איתכם? מה הקטע הזה? פגעתי לך באגו כי חייכתי אליך? ראיתי מישהו שנראה סבבה באיזה בר. לא עשיתי כלום, כי הייתי קצת בעולם משלי באותו הרגע. וכמה ימים אחרי, ראיתי אותו בפייסבוק. שלחתי לו פוק. הוא שלח לי חזרה. שלחתי לו הודעה "היי, מה קורה?" והוא ענה לי:"טוב..אנחנו מכירים?" שבנינו, זאת הכי תשובה של נקבה במחזור. בטח שאנחנו לא מכירים! אם היינו מכירים, הייתי שולחת לך פוק או ישר הודעה? מה זאת השאלה הזאת? בכל אופן, שמרתי את כל זה לעצמי ושלחתי לו "לא, אבל אפשר להכיר." ומאותו הרגע. דממה. הוא קרא את ההודעה, ולא ענה.
ואני אומרת, מה אתה חושב לעצמך, באמת, הוא בטח מאותם הגברים פגועי האגו שחושבים שאנחנו, הנשים, צריכות לחכות להם. במקום שתזרום, שתהיה מגניב. יאללה אישה התחילה איתך. בוא תראה מה הקטע. לא! אמאל'ה! אישה התחילה איתי!
גם גיא אמר לי שזה קצת פגע לו באגו ששלפתי אותו מתוך כל הערבוב של האנשים שהיו שם במסיבה וזרקתי לו משפט פתיחה שגרם לו להישאר, אבל הוא נשאר. אולי זה קצת הוריד לו מהאגו, אבל הוא ראה מישהי סבבה. צריך לנסות. בדרך כלל לגברים לא אמור להיות אכפת מה יצא מזה, לא?
אחרי זה הם אומרים שנשים לא מתחילות איתם, שאנחנו הסנוביות. שאנחנו היבשות והגרועות. שאנחנו לא זורמות. העיקר להאשים.
ויש לי את פאקינג רוטשילד. נקודת תצפית נהדרת.