לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי:  צ'י

בת: 36



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

7/2014

במדינת תל אביב אין מקלטים.


שיחה שכנראה התקיימה לפני 40 שנה שבנו את הבניין הנהדר שאני גרה בו:


״זהו, סיימנו.״


״אבל אדוני הקבלן, מה עם..מקלט?״


״מקלט? למה צריך פה מקלט!״


״אם תהיה שוב מלחמה?״


״נניח שכן, אתה חושב שהערבושים יגיעו עד תל אביב?״


״לא, אה?״


״יאללה חברייה, קפלו את הציוד, אנשים פה מתחילים לדבר שטויות מעייפות!״


 


ונחזור ל2014.


 


אני בבית, שוטפת את החדר, ופתאום אזעקה. בגלל השיחה ההיא, אין מקלט. וגם אין קליטה. משמע-כל דירה פה כמו בונקר. אבל בכל זאת..


פתחתי את הדלת, ורצתי עם המגב למסדרון. יצאה שכנה עם שתי מתוקות קטנות, ושאלתי אותה מה עושים, ואיפה המקלט. היא אמרה שאין מקלט, לחשה לי שהיא מפחדת, ואני עם החיוך המרגיע שלי ״הכל בסדר״. דקה וחצי ואז בום. כיפת ברזל. עולה למדינה מלא כסף, אבל מה זה כסף לעומת הצלת המשכן לאומנויות הבמה? עשינו היכרות קצרצרה וחזרתי לדירה מסתבר שעם ידיים רועדות, לענות לנייד הלא מפסיק לצלצל שלי. 


זה מלחיץ, כי לא יודעים מאיפה זה בא. התחלתי כבר לחשוב על קונספירציות של התססת השטח ועל ביבי נתניהו. חשבתי על נפתלי, גלעד ואייל. על שלי דדון, על תומר חזן, על משפחת פוגל ועוד רבים שנרצחו במסעדות, באוטובוסים, מתוך שינה, וסתם ברחוב. קורבנות השלום. אני לא מבינה מה העניין הזה של קורבנות השלום. הממשלה לא מבינה שאין עם מי לדבר? עם יש משהו יותר גרוע ממלחמות כדי להראות אם לביבי או לאבו-מאזן יש יותר גדול, אז מלחמה בשם הדת היא יותר גרועה. ופה זה ככה. אין באמת כיבוש, לא כבשנו כלום. הם ברחו, אנחנו התיישבנו ועוד היינו כאן קודם, גם כשהם היו. חיינו איתם בשלווה, עד שמישהו כנראה החליט שכל השלווה הזאת משעממת מדיי, ובסך הכל מלחמה תורמת לכיס של אותו מישהו. יש הרבה עזתים משת״פים, ויש הרבה כאלו שבסתר רוצים שישראל תשמיד את החמאס, ושיגיע יום שהם יוכלו לחיות כבר בשקט. 


רציחות וחטיפות של אזרחים חפים מפשע זה נורא. בין אם הם יהודים או ערבים. צריך להיות מאוד אכזרי, מאוד לא שפוי בשביל לעשות את זה. וחבל שאלו הקיצונים יוצרים תדמית וכתם על עם שלם.


 לפעמים אני חושבת למה אני לא חיה במדינה אחרת, שיש בה שקט. בלי מלחמות, בלי פיגועים, בלי חמאס, בלי דתות שגורמות לרצוח בשמן. פשוט אנשים שהתחברו ביחד מעצם העובדה של לחיות חיים שלווים יותר. מצד שני, אין לנו ארץ אחרת. אנחנו כאן, צריך להחזיק חזק ולמרות הכל, לחיות. וללמוד לאהוב ולקבל הכל. 


אם נכנס לשטח, יהרגו אנשים, זה לא כדאי. עוד משפחות יכנסו למעגל השכול. אין לי פיתרון. כי הרי גם הידברות לא באמת עוזרת. 


למי יש את התשובות לפתרון המצב? אולי לקבלן שבנה לי את הבניין.

נכתב על ידי צ'י , 8/7/2014 20:02  
הקטע משוייך לנושא החם: צוק איתן
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ורניקה ב-16/7/2014 16:48




85,134
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)