גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

אני נוסעת לי בקו שעובר גם בתחנה המרכזית. מה שהולך שם. עיר. סודן הקטנה. אחרי מחשבה כזאת, אני חושבת על הסודנים, האריתראים וכל העובדים הזרים שנמצאים שם, כבני אדם. יכול להיות, שבשנת 1937, איזו גרמנייה הסתכלה על יהודים באותו האופן. חיים באזור לא שלהם, תופסים מקומות עבודה שאף אחד באמת רוצה לעבוד בהם, מתרבים, ובהיעדר הסדר הם גם יכולים בעוד 20 שנה להגיע לכנסת. המחשבה הבאה היא על צרפת, אירופה בכלל והמוסלמים בה. סרקוזי אמר שהוא לא ייתן לסיכסוך הישראלי-פלסטיני להגיע אליו אחרי שהבעירו לו את הרחובות. מר סרקוזי היקר, טוב שנזכרת.

בהתחלה זה נוח. ניצול של כוח עבודה זול שמגיע ממדינה מפורקת ומחפש כל עבודה שתוכל לפרנס אותו. ופתאום בלי שאתה שם לב, זה נהיה חלק ממך ומהחברה שבה אתה נמצא.

יצא לי להתכתב עם מוסלמית שגרה בצרפת, באנגלית מאוד עילגת מצידה. והתירוץ שלה היה - ״אני גרה בצרפת ביצ׳״. אז כתבתי לה ״ביצ׳ ביצ׳, אבל יותר חכמה ממך. ואני גרה בישראל ואני יודעת עברית, אנגלית וספרדית.״ זה התדרדר מאוד. מטענות שאנחנו כובשים עד לטענות שחיילי צה״ל אונסים נשים וילדים ברחוב. זה קצת חולני. יושבים כתבים בעזה ומדווחים על הרג, מראים תמונות של גופות, וגורמים לכל העולם להאמין שאנחנו רוצחים. לא איסמעיל הנייה הרוצח בחליפת פוליטיקאי הזה, אלא חיילי צה״ל! טייסים שלא מיירטים מטרה בגלל שהם מזהים ילדים באזור. כי מן הסתם, מישהו אמר להם לשחק שם. גולדה פעם אמרה שהשלום יגיע כשהמוסלמים יאהבו את ילדיהם יותר מאשר שהם שונאים אותנו. אותנו וכל מה שלא מוסלמי בעולם. 

אנחנו יכולים בלחיצת כפתור להפוך את עזה לבית קברות, אנחנו לא עושים את זה, כי זה יגרור מלחמת עולם שלישית והחמאס יודע את זה. החמאס מתנהג כמו הילד הערס של בית הספר, גם כשהמורה מושיבה אותו בצד, הוא חייב להראות שהוא גבר ושהוא מחזיר אחרון. זה עצוב. אם נצא להפסקת אש, נפגש באותה הסיטואציה בעוד כמה חודשים. טילים על תושבים חסרי אונים ושגרה מתוחה. אני יודעת, אם נכנס, שאלוהים ישמור את החיילים שלנו. אני לא יודעת כמה אבידות יהיו, אבל יהיו. מצד שני, ננקה את עזה. נטהר אותה מחמאס. ניתן לתושבים המסכנים קצת נחת. ראיתי סירטון של מישהי בעזה עם מבט של כאב בעיניים אומרת שהם לא רוצים מלחמות, ושבנתיים נהרגים רק אזרחים, כי אנשי האירגון מתחבאים ומגינים על עצמם באזרחים. בעזה מתחילים להתעורר ובעולם לא.

אני חושבת שבגלל ולמרות שההסברה הישראלית היא על הפנים בלשון המעטה, אנחנו, העם, צריכים לייצג את עצמנו ועמדותינו בכל כלי תקשורת, בכל אפליקציה, ולפקוח את העיניים של אלו שלא יודעים שהתושבים שלנו גם סובלים, שהילדים שלנו בלילה לא ישנים, שידעו על משפחת פוגל הי״ד, על גל-עד, נפתלי, אייל, שלי דדון, תומר חזן ועוד אחרים שבסך הכל רצו לחיות, ונקלעו לשנאה חסרת מעצורים. צריך לקרוא בקול ולא להתבייש. זאת המדינה שלנו, אין לנו ארץ אחרת. אנחנו מושיטים יד לשלום, למרות שפגעו בנו קודם. אנחנו רוצים וצריכים לנקות את החמאס מעזה, אין ברירה.