גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

אתמול עשיתי למאיה שיחה, וסיכמתי לה את השנתיים האחרונות שלי בלב תל אביב בתור תושבת העיר ואת השנים האחרונות בתור אחת שיוצאת לתל אביב בעיקר מאז ומתמיד. כן, הייתי באה לפה עם העקבים הכי גבוהים שלי, סובלת בשקט, יוצאת למסיבות עד הבוקר, שותה אבל לא עד כדי השתכרות, מעשנת עד כדי לשמוע צלילים שרק מסטולים שומעים במוסיקה שמתנגנת, לפעמים גם יום אחרי קמה לעבודה, רוקדת כל הלילה, גברים מתחילים איתי, קצת מבטים, קצת גישושים, טלפון, לוקחת מישהו הביתה, או הולכת אליו, בורחת באמצע הלילה או מעיפה אותו מהמיטה שלי וחוזרת לישון על הבטן באלכסון ולבד, מלא "ערה?" או לשלוח "ער", לגרום לו לבוא על אופנוע כשיורד מבול בחוץ, לשבת אצלו במרפסת חצי עירומה שכל שד' בן גוריון יכולים להסתכל לך על הציצי אבל את מסטולה ומה אכפת לך, כולה ציצי. לגלות שהוא אוהב להכאיב אבל מבחינתך ספאנקים זה סבבה עד גבול מסויים, לחלום להיכנס כבר מתחת למיטה כשקר לך ברגליים כשאת עם שמלה וגרביונים זה השקר הכי גדול שהמציאו בעיקר כשהם מסין 10 יחידות בדולר, חוזרת ממסיבה פרועה עם איפור מרוח ועיניים מסטולות לרווחה, להיזרק למיטה בשביל לקום עם כאב ראש וריח של סיגריות שידחוף אותי למקלחת. או להתקלח ואז להוביל את עצמי למיטה ולקום בבוקר שבורה מהתחת ושוב להתקלח ואחרי זה לשכב חצי יום בהלם שאני חיה ומה לעזאזל היה אתמול. לרדוף אחרי הכסף, אחרי בילויים, אחרי עוד סיפור, לחיות על הקצה, על טיס אוטומטי, על הידיעה שעכשיו או לעולם לא. לשמוע אנשים עושים סקס, לעשות סקס, להגביר מוסיקה ולעשות סקס. לעשן ולעשות סקס, לקחת שאכטה תוך כדי שהוא יורד לי, לצאת מארוחת שישי מוקדם כי בא אלייך מישהו לסקס. החיוך של היום זה הסקס של הלילה. לשבת רגל על רגל בבר ולמדוד אותו, בחור רנדומלי שכמותו, מכף רגל ועד ראש, להתחבר לאפליקציות, להכיר, לשלול, להיפגע קצת, לצחוק על זה, לחזור, לעבוד קשה, לבלות מלא, תוך כדי ללמוד באוניברסיטה, להקשיב לכולם, לשבת בבתי קפה, לנסות קוקטיילים חדשים בבארים מלאי עשן, לחזור עם ידיים משולבות בשני גברים שהם השותפים שלך והם שיכורים גם וזה מצחיק, להכין סלט באמצע הלילה כי לדחוף עכשיו פיצה זה משמין, לשבת אצל השכנים, ללכת לים ולהביא שאכטה שמפילה אותך לשינה מדהימה של שישי בצהריים, להכיר תייר ולהיעלם לו כי יש מצב שיש לו עורלה ועם זה את לא מתעסקת, ללכת ברחוב לבד כשאת חוזרת מבילוי ולאכול סרט שמישהו הולך אחרייך, ללבוש שמלה ממש קצרה, להתחרמן בבאר עם מישהו, להביא אותו הביתה ולגלות עוד באינטרקום תוך כדי גישוש שיש לו קטן ולברוח, להיכנס הביתה ולספר על זה לכל מי שנמצא בבית וער ולא מבין לאן נעלמת פתאום, להחליף מיטות, גברים, לא להאמין לאף אחד אבל לרצות להאמין ולא, לא להאמין. כן, זה בקיצור בערך כל מה שעברתי כאן בתל אביב. העונות לא משנות, המקרים משנים. ואני יודעת שזה קורה לכולן כאן. או לפחות למי שבוחרת.

מאיו נפרדה מחבר שלה. והיא עדיין לא התרגלה לג'ונגל התל אביבי הזה למרות שתמיד הייתה כאן, אבל עם חבר. היא אומרת שאין לה חשק לאפילו סתם סקס. ואמרתי לה שזה מובן, כי היא קיבלה את אותו הזין כבר שלוש שנים ולהתפשט עכשיו מול מישהו שהיא לא מכירה ומעבר לזה, שהוא יהיה בתוכה פיזית - זה מוזר. היא רוצה שיחזרו אחריה, וזה הצחיק אותי. ילדה חיפאית שבאה לעיר הגדולה שרגילה שרושמים לה מספרי טלפון מתחת לתחתיות של בירה, תתעוררי! פה זה תל אביב. תצאי מנקודת הנחה שגברים באים קודם כל לזיין. אם מישהו ירצה אותך למשהו רציני, את תביני את זה ברגע שלא תהיה נשיקה בדייט הראשון או שתהיה נשיקה והיא תגרום לך להרים את העקב לאוויר כמו בסרטים של פעם. פה נדיר שגבר יתחיל איתך, רובם פחדנים כי קיבלו מלא דחיות, כאן רוב הסיכויים שתצטרכי את להתאמץ בשביל להשיג או לפחות להראות נכונות כדי למצוא אפילו סתם זיון. עכשיו זה ברור שאת עדיין לא שם, וכרגע כיף לך לצאת לבארים של כל השבורים ברוטשילד ושיתחילו איתך ולהוציא את כל המרירות שלך על גברים ולייבש אותם ולחזור והביתה ולהגיד לעצמך שהתחילו איתך וסירבת, יוהו איזה כיף. לא.

אלוהי הישרא!!! למה אף אחד לא מודיע לי שאני בעמוד הראשי?! תודה.