גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

הייו'ש!

את בשוק בהלם והמומה. ואני לא מבינה למה. ניסית להיות פרובוקטיבית, נכנסת לשמלה מנומרת או אחת שחורה וקטנה אמרת "יאללה בלאגן" והתחלת לדבר ולדבר ולדבר... שלא תביני לא נכון. כשנכנסת אמרתי "יא אללה בחורה לעניין" חשבתי שסוף סוף באמת יש כאן מישהי שתראה לארץ ישראל שגם נשים מתחילות עם גברים, ונשים כבר לא חלשות, ולא מזדיינות אלא מזיינות, וגם לנו יש עמדה, וגם אנחנו נהנות בסקס, ושצריך לעשות הכל, לנסות הכל, והכי חשוב לא להתחרט על זה. עוד קלף מנצח, המראה שלך, כוסית, רזה, מילף..בכל זאת - את אמא, גוף משגע, ושתי טיפות ויינשטפן שירלי בוגנים. עם ישראל התלהב, הנה, אקשן, היא עשתה הכל, ניסתה הכל.

נכנסת, אפילו לא ראית את הבת שלך שעשתה לך שלום על המסך, והיה קטע שראו שהיא מתעצבנת כי אמא שלה לא ממש שמה עליה ברגע הרייטינג ובדקות התהילה שלה. הלכת לישון עם עתי וישבנו כל הלילה מול ערוץ 20, אולי נקלוט איזה קטע כמו סהר ואיילה בשבוע שלא היה? וכלום.

היתה מסיבה, דיברת על איזו אורגייה, אפילו עמיר אכל סרטים, דפקת "בוסה" לסיוון השנייה, היינו במתח. הנה האקשן, הפרידו בניכן הבנים, כאילו עוד שניה אתן הולכות להתגלגל ולעשות אהבה על השטיח בבית האח הגדול. רקדת צמוד-צמוד עם כל דבר שזז, השתכרת למוות, קמת עם האנגאובר והתירוץ הכי מטומטם בעולם - שאת בכלל לא זוכרת מה היה! ופה, הבנתי שזהו. תספרי את הזמן שלך אחורה.

לא זוכרת מה היה? איך? זכרת ששנתיים-שלוש בחייך, מגיל 22 ועד 25, הזדיינת למוות, השתוללת במסיבות, שכבת עם בנות, ובנים, וטעמת וניסית כל דבר אפשרי..את זה את זוכרת. אבל אחרי שני שלוקים של וודקה שכחת את כל מה שעשית ואמרת? או שבעצם התחרטת..? לפי דעתי, אופצייה ב'.

עם ישראל רווי תוכניות ריאלטי, פעם אנשים היו מפורסמים כי הם היו זמרים, נגנים, משוררים, יוצרים! הפכו יש מאין, עשו פלאים! לא ישנו בלילות בשביל למצוא את השלאגר הבא, את השיר, המילה, הסרט, ההצגה, שתעלה אותם גבוה. והיום, כולם רוצים להיות מפורסמים, רק בגלל שהם ישנו 100 ימים בוילה, או התעללו באיזה חנון מחמד או עשו תככים ומזימות על איזה אי בודד. קוראים לזה 15 דקות תהילה.

חמודה, 15 דקות התהילה שלך עומדות להגמר, יצאת בהצהרות מטורפות, הלכת לישון עם אחד החתיכים שיש בבית, ולא עשית כלום. והתאכזבנו. את לא מאמינה? אל תאמיני. עכשיו כל האימהות שופטות אותך ונעמה פראיירית לידך מהסכינים שהולכים לעוף לעברך. כבר הגיעו מכתבי תלונה מהורים מודאגים "זה מה שאתם מראים בפריים טיים?" ערוץ 2 הבין שהספיקה לו עינב בובליל אחת בשביל ללכלך את שמו הטוב, שכאלו פליטי ריאלטי הוא מוציא לאור, זאת לא רק אכזבה של עם ישראל מה"דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" אלא גם של הערוץ עצמו. ולכן שלחו אותך הביתה, בדרך אלייך עובדת סוציאלית מטעם אירגוני הרווחה השונים, במקום לדבר - תתחילי לעשות, תשקמי את הזוגיות שלך ששמענו עליה במפתיע ממש אתמול, ואני מקווה בשבילך שלבת שלך יש לשון חדה (כמעט כמו זאת שדחפת לסיוון-מוח) והיא תדע איך להסביר את ההתנהגות של אמא שלה לילדים בכיתה.

בהצלחה! 

זה היה היום האחרון שלי בעבודה. ומהרגע שהוא נכנס למשרד וחייך אליי חשבתי איך אני אעשה את זה, אני חייבת. אבל איך!

דקה לפני שהלכתי, לחצתי על הכפתור של החיוג מהיר למשרד שלו.

"ערב טוב"

"ערב מצוין. רציתי להגיד לך, שאתה אחד הגברים היותר נאים שראיתי בחיי. והיה לי מאוד כיף להסתכל עליך שבוע שלם, יום אחרי יום. גם שלא ממש הצלחת להסתכל לי בעיניים. ועכשיו אני צריכה ללכת, רק רציתי שתדע את זה. ביי".

קמתי ויצאתי. לא יודעת מה היה אחרי זה, לא הייתי שם. ואני גם לא אחזור. וכן, לא יצא לי מזה כלום. גם אם הייתי נשארת. אני הבנתי שאני לא בקטע של גברים שהם מעל גיל 25. זה כבד לי. היו לי כבר חוויות עם אנשים כאלה. והם יותר מדי יודעים לאיזו קובייה להכניס אותך ואיך הם רוצים שתהיי בדיוק.

ואני לא מרגישה צורך להשתנות בשביל אף אחד, לא כרגע לפחות. ואני גם לא מרגישה צורך בזוגיות. או בכל קשר אחר עם גברים. וזה מרגיש לי ממש טוב, שאמרתי את כל מה שאני חושבת. אני יודעת שהוא לא יחפש אותי. אבל סגרתי מעגל מבחינתי.

מכירים שאתם מגיעים למקום עבודה חדש, מתאהבים בו, ואז קולטים שעוד מעט כל הגן עדן הזה נגמר ואתם חוזרים לעבודה שחורה, בגלל שהייתם רק מחליפים?

מכירות שראיתן מישהו עם חיוך מהמם ועיניים כל כך יפות, ואתן חושבות "אין, זהו, מחר, אני אדבר איתו, אני אגיד לו.." ואז מגיע מחר ופתאום אתן קולטות שחשבתן לא נכון, כי זה לא שאין לכן אומץ, פשוט..לא מתאים כזה?

מכירים שקלאצ', צריך לשרוף אותו?

אני עובדת במשרד עו"ד, מחליפה מישהי בחופשת לידה, מצאו לה מחליפה אחרת עם תואר, ועד שהיא תגיע, אני שם. זה בדיוק שבוע. אבל העבודה כל כך שטותית, הכסף מצוין, האנשים מקסימים, הבן של הבוס חתיך בטירוף, רוב הזמן אני עושה כלום בפייסבוק. וכיף לי, אוף, כיף לי. וזה עומד להגמר ממש עוד יומיים, ואז אני אחזור לתדלק כדי לסיים את המועדפת. וזה מעצבן, כי דיי כבר, המועדפת הזאת תקועה לי כמו זין ב..! (סיטואציה רעה ביותר שעולה לכם בראש).

והבן של הבוס, הוא מהמם. אבל יש לו בעיה. הוא לא מסתכל לי בעיניים, הוא מדבר איתי, ולא מסתכל לי בעיניים, בדיוק לכמה שניות, ואז המבט שלו נודד לצד וכשהוא מסיים להגיד את מה שיש לו הוא מחזיר אליי. אה, ויש לו קרחת. אבל יש לו שפתיים עבות וחיוך לבנבן ויפה. אולי הוא הומו בכלל? יש הרבה גברים שהם גבריים כאלה אבל הם בכלל בקטע של גברים. ואתמול אמרתי שהיום הוא יעבור לידי ואני אגיד לו שכיף לי להסתכל עליו. והיום הוא עבר לידי ורק חייכתי ולא אמרתי כלום. כי פתאום זה היה נראה לי לא מתאים. הבן של הבוס! ואז מה אם אני עוד יומיים עוזבת? ואם הוא הומו? טוב, מחר..

קלאצ' ונעלי עקב לא הולכים ביחד. שנאת חיי הקלאצ' הזה. דרך אגב, עברתי תיאוריה. רביעית. סוף כל סוף. אחרי שנתיים חופש מתמרורים וחוקי תנועה, החלטתי שזהו. בכל הכוח. וגיליתי שכשאני באמת ארצה משהו, אני אשיג אותו גם אם זה יהיה הכי קשה. תמיד ידעתי את זה, אני תמיד מחזקת את דבריי ביני לביני.

אני ושוג התרחקנו, מאוד. הבנתי שדיי, כלום לא יצא לי מזה. ואת האמת שאני לא יודעת מה מצאתי בו חוץ מזה שהוא נשמה טובה.

הלסבית המטומטמת ראתה אותי באמצע ההוביט וניסתה לריב איתי. היא אמרה לי "תגידי, מה השמועות האלה.." אמרתי לה שזאת לא אני הלכתי להגיד שלום לחבר'ה, והיא בא אלי בצורה יותר תוקפנית ואמרה לי "תגידי מה זה השמועות האלה אה? מה נראה לך? שאין לי חיים?" אז אמרתי לה בהכי רגוע "זאת לא אני אמרתי זה, תחשבי מה שאת רוצה, את גם ככה לא מעניינת אותי." והלכתי. והיא ניסתה לתפוס לי את היד וצעקה מאחורי "בואי בואי למה את הולכת?" באמת, שיום אחרי זה הצטערתי על זה שלא אמרתי לה ככה לפני כולם את מה שאני חושבת עליה. אבל בשביל מה, בעצם, היא כל כך מניפולטיבית שהיא היתה עושה את הכל בשביל להוציא אותי אשמה. ויותר מזה, היא גם ככה לא מעניינת. אז בשביל מה?