לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי: 

בת: 36



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

2/2010

אחרי חצי שנה.


הפעם האחרונה היתה בתוך גליל בטון, וזה היה טירוף רגעי.

הוא היה, ועדיין, כל כך סקסי, לא הייתי יכולה לסרב.

אני יכולה לומר שזה היה המקום הכי פרוע שעשיתי בו סקס, בכל 21 שנות חיי.

ירד גשם מסביב ורק אנחנו היינו בפנים, בתוך גליל בטון שמשמש בריחה מקאסמים.

אולי היה יכול לעבור שם הפטרול, אבל הוא לא עבר, כי מי עושה פטרולים בשעה כזאת בלילה, בחורף, עדיף לישון!

אני אשאיר לכם מקום לדמיון, אבל זה כ"כ מומלץ.

יצא לי אחרי זה כמה פעמים לראות אותו פה ושם.

וחיכיתי לו, רציתי לעשות איתו פעם אחת סקס, במיטה.

אני הוא והמיטה.

יש לנו פנטזיות דומות, טירוף דומה.

הטירוף שלו בעיניים זה משהו שאין להרבה אנשים.

זה עוד יותר מטריף אותי, גורם לי לרצות אותו.

חיכיתי לו.

אמרתי יאללה נפגש ואני אשבור את כל המחסומים.

בא לי לשמוע אותו עוד פעם אומר לי שאני הסקס הכי טוב שהיה לו בחיים.

לסמן וי, כמו שגברים חייבים לעשות אורגייה עם שתי בנות, רק בשביל לסמן וי.

זה גורם לי סיפוק עילאי, זה מעלה לי את האגו, זה עושה אותי מאושרת.

אולי תחשבו ש'מה, זה מה שעושה אותך מאושרת, שאומרים לך שאת סקס טוב?'

בדרך כלל לא, אבל איתו כן.

ועברה חצי שנה.

וכבר אין לי כוח, להודעות שלו ולטלפונים שלו.

נמאס לי מדיבורים.בא לי תכל'ס.

 

אתמול חזרתי הביתה מהמסיבה, והוא חיכה לי למטה עם האוטו.

נסענו אליו.

וואו..מה שהלך שם...

 

סימנתי וי.

נקסט.

 



נכתב על ידי , 20/2/2010 18:31  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י. ב-28/2/2010 20:21
 



חברת פרמידה.


היא היתה איתי באותו חדר בצה"ל במשך שנתיים, היא היתה קופצת מכל רעש קטן, ולעולם לא ראיתי אותה אסרטיבית.

ואז הגיע הטלפון.

היא שאלה מה נשמע מה קורה ואיך בחיים ואם אני עובדת, ופתאום, מהקוקי הקטנה שאני מכירה, החמודה שלא חושבת יותר מידיי, היא התחילה להיות הכי רצינית בעולם! היא הבטיחה לי משכורת מטורפת, רק לבוא ולראות, היא לא יכולה לדבר על זה בטלפון.

הלכתי, היא אפילו הסיעה אותי, הגעתי וישבנו בבית קפה, עם עוד מישהי, יותר מנוסה ממנה.

המישהי היותר מנוסה, לא רק שהייתי עושה אותה 7 פעמים, כי היא מהממת בטירוף, היא גם יודעת איך לדבר.

והיא סיפרה לי על החברה, על המוצרים של החברה, איך מוכרים, מי מלווה אותי, ואיך כל עסק עובד.

בעיקר היא ציינה שאני צריכה להעביר לה 5,500 שקל, היא מביאה לי תיק עם מוצרים, והיא לוקחת אותי יד ביד ומראה לי איך למכור.

אני בהלם, כי לא האמנתי לעולם שהיא, שקיבלתי אותה בזרועות פתוחות והכרתי לה את כולן, והעברתי אותה לחדר שלנו רק בשביל שתהיה לה חברה, ניסתה להפיל אותי ככה.

היום ישבתי עם אותה בחורה, שהביאה מישהי אחרת, שחוץ מלנסות לשכנע אותי, הן גם חנקו אותי עם העשן שיצא מהמקלות סרטן שלהן.

באמת שהשתכנעתי, וכמעט קבעתי איתה ללכת לבנק.

ואז קיבלתי טלפון מאחי הגדול, שרק אמר לי לחפש באינטרנט.

חיפשתי וראיתי שהמנייה שלהם   ב א מ ת   נשכרת בטירוף וזה ממש כסף קל.

הוא הלהיב אותי ואז נתן לי כאפה, 'חפשי בגוגל', חיפשתי בגוגל ומה ראיתי? המון אנשים שהשקיעו את חייהם בחברה הזאת, ובדומות לה, ובסוף? מה שקורה, וזה בעצם מה ששאלתי אותה, 'רגע, אני צריכה להגיע ל100 נקודות, ואם אני לא מגיעה, מה אז?', והיא ענתה לי שאז אני קונה מוצרים לעצמי, ואני יכולה להשתמש בהם, או למכור אותם לאחרים, בשיטה שקיימת ועובדת, והיא עושה 10,000 שקל לחודש, והיא מחזיקה דירה וקנתה אוטו.

יש קואצ'רים הם יראו לי הכל, רק לבוא לכנס, להתרשם, זה אדיר, החברה מטיסה אותך למפעלים שלה בחו"ל בשלב מסויים.

זה הג'וב של הלייף, כדאי כדאי כדאי.

ונכנסתי לגוגל, אני לא אגיד כולם, אבל הרבה - מאוכזבים.

לא כיסו בכלל את מה שהוציאו - ועובדים שם שנים.

יעשו הכל בשביל לגרור אותי לחברה הזאת, רק בשביל שאני אשקיע - ואשקע.

ופה? אין חברים, משפחה אחת גדולה? של שקרנים.

 

קרה לכם?

נכתב על ידי , 17/2/2010 20:01  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'י. ב-28/2/2010 20:39
 



בוקר.


התעוררתי וידעתי שזה הולך להיות בוקר גרוע, זה לא שאני לא טיפוס של בוקר, תלוי ליד מי אני קמה(השמיכה או הכרית)ובאיזו שעה.

היום קמתי לפנות בוקר, בשעה הזויה כזאת שנקראת 8:00.

ולא היה בא לי לקום, כי הרגשתי שזה הולך להיות סתם, אפילו אתמול דיברנו אני והוא על אינטואיציה נשית, שלי זה בקלות ולו זה בא בהרבה ניווטים ברגליים, שחיפשנו את דרכינו לפלורנטין.

ישבנו בפלורנטין באחד הברים, שאני לא זוכרת איך קוראים לו,  התחלנו לשתות ופתאום נזכרנו שזה הוולנטיין דיי, הרמנו כוס גם לחיי היום הזה.אחרי חצי ליטר גולדסטאר שנינו התחלנו לדבר הרבה, ולא היו שתיקות מביכות, חוץ מאחת, ואחריה צחקנו מלא.

הוא בדיוק כמו שאני אוהבת, (תודה לג'ה ולמור או טל או איך שקוראים לך) נחלוואי, סקסי וקיבוצניק (הוא טוען שזה כפר).

נתתי 40 אחוז מנשמתי לבורא, אחרי נשיקה טעימה במיוחד ששנינו סיכמנו בה שאנחנו כאלה סקסים.

 

התעוררתי וידעתי שזה הולך להיות בוקר גרוע, ואולי אפילו כדאי שאמשיך לישון, אבל בצה"ל מלמדים אותך לא להכנע לחולשות כמו שינה, ולהתעורר.

התעוררתי, שתיתי קפה, והמורה נהיגה הבריז לי. חיכיתי חיכיתי חיכיתי, הוא הגיע, נהגתי, עשיתי את איילון, ממחלף למחלף, ובכללי הוא מבסוט על החניות שלי ועל הנהיגה בפרט, שלשם שינוי חוץ מפעם אחת שעליתי על המדרכה (ובכל זאת..נהגת.כי הסיבוב היה צריך להיות חד, נכנסתי לרחוב צר כמו נרתיק של בתולה) נהגתי סבבה, ולא קרעתי את הדוושה של הדלק, ואפילו פימפמתי בחוודה על הקלאצ'-בראקס בפקק שעליתי למחלף.

 

התעוררתי וידעתי שזה הולך להיות בוקר גרוע, כי תמיד ביום ראשון בבוקר עייפים, ובכלל כשבשעה 12:00 כבר משולשים וכל מיני זויות חדות רצו על הלוח, ואני צריכה להיות בשיא הפוקוס.

הייתי, וכשהשתחררנו להפסקה, אכלתי, וזה עשה אותי עוד עייפה, ובצה"ל הורגלתי לישון שנ"צ (לא שמעתם שזה חלק מתרי"ג מצוות?) בתפקיד האחרון, ופה פשוט איבדתי את שמעון-אני-ביום-שישי-לא-יוצא-לבלות-אני-פותר-תרגילים-באלגברה (מומלץ לקרוא עם מבטא רוסי כבד) והתחלתי לחשוב עליו, ועל הנשיקה המהממת הזאת שהיתה אתמול, וכל פרט קטן ניתחתי לשלחתי לאיבחון כללי במבואות "אני אישה" ו"אני ידידה" והתעמקתי כל כך, שכמעט ועצמתי עיניים ונפלתי לשינה שאין כמוה, באמצע שיעור טריגונומטריה.

 

התעוררתי וידעתי שזה הולך להיות בוקר גרוע, אבל בגלל שאני בת כל כך מקסימה וכל אמא היתה רוצה בת כמוני, עשיתי את עצמי ששכחתי שהיום יום האם, והזמנתי לאימו'ש זר פרחים על סך פאקינג 120 שקל! (אין הנחת סטודנטים?) ליום האם, וכתבתי עליו "יש לי רק דבר אחד לומר לך, הוא מכל הלב, את הכי טובה בעולם" קיטשי אה? אבל יום האם יש רק פעם בשנה.

 

שיהיה יום אהבה מלא באהבה.

נכתב על ידי , 14/2/2010 16:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

85,134
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)