גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

כל הזמן אני חושבת מה היה קורה אם הייתי ממשיכה עם השותפה שלי ולא נשארת עם נדב והחברים שלו איפה הייתי עכשיו. אני מנסה לא לחשוב יותר מדי. ואני אפילו ישנה המון בשביל לא לחשוב וגם כי נתנו לי זריקה נגד עקיצות של יתושי חול שאכלו לי את כל הרגליים וזה מרדים. אני כבר לא חושבת על לחזור הביתה - שזה כבר טוב.

איזה לילה אחד לבד בחדר לשישה בדורמס מצאתי את עצמי ישנה גרוע ומדברת עם נדב בחלום. לילה לפני הוא הגיע לבוקס דל טורו ולא הבין למה לא המשכתי מפה כבר הלאה. אמרתי לו שמצאתי פה ושם אנשים אבל בתכלס כל אחד דואג לחברים שלו ולעצמו שאלתי אותו אם הוא התגעגע אלי בשלושה ימים האלה הוא אמר שכן ואחרי זה אמר שלא. הוא בעיקר חשב עלי כי עניין אותו לדעת אם הסתדרתי כבר והוא לא מתגעגע בעצם. באותו ערב הלכתי לחפש כמה חברה שהכרתי לילה קודם שתינו מלא רום וקולה כי הבירה פה לא משהו בכלל ויצאנו למסיבה שגם נדב היה בה. אין פה כל כך הרבה אופציות. ובעיקר כדי להרים את האגו הפגוע שלי. אחד מהבנים שם התחיל איתי מול נדב וחברים שלו והייתי שיכורה וזה היה מהמם. בסופ הלכתי לישון לבד כי אני לא אוהבת גברים שמהללים את הזין שלהם יותר מדי. קמתי בבוקר התארגנתי הלכתי לנדב ואמרתי לו שאני לא רודפת אחריו יותר ואני ממשיכה בטיול שלי ואני מקווה לא לראות אותו בהמשך. עברתי להוסטל של ישראלים ומצאתי שותפ לקוסטה ריקה. בערב יצאנו למסיבה ואחד שדיברתי איתו לפני שיצאנו והוא ממש נראה טוב התחיל איתי שם וכל המסיבה היינו ביחד ובסופ גם סיימנו את הערב ביחד אצלו בחדר וזה הציל סופית את האגו הפגוע שלי. מחר אני ממשיכה לקוסטה ריקה.

יש רגעי משבר ורגעים קשים של ¨מה הלאה¨ואני שואלת את עצמי לא פעם אם הייתי יכולה לעשות את זה טוב יותר התשובה היא כנראה שלא ולאן שהגעתי וכל מה שאני אעבור פה זה רק מחשל ורק לטובה. אני כבר כאן וזה המצב ומפה נשאר רק לאן לעלות.

צ'י-בוקס דל טורו-פנמה