גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

שכבנו במיטה וחיבקתי אותו. קיוויתי שהלילה אשן טוב ובשביל לישון טוב צריך לדעת שהכל בסדר. ובשביל לדעת שהכל בסדר, צריך להסתכל בעיניים ולשאול.

שאלתי וקיבלתי תשובה מספקת. הוא היה לחוץ, עברו עליו מלא דברים בפרק זמן מאוד קצר, לעזוב את הבית של ההורים אחרי 29 שנים ולעזוב עבודה אחרי 5 שנים ולהתחיל הכל ביחד מחדש זה מעלה המון פחדים וחששות. הוא לא ידע איך לפרוק את זה או שפחד להעמיס עליי כי אני בעצמי דילגתי ממבחן למבחן אז פשוט שתק, אגר והתפרץ על שטויות כי היה חייב לשחרר. דיברנו ואמרתי לו שאני בטוחה שהוא יצליח בכל מה שייבחר, גם בתחום החדש שקשור לתואר שלו בעבודה החדשה. שאני חושבת שהוא מוצלח ומסוגל להתקדם וזאת דריסת רגל ראשונה בתחום עם משכורת לא משהו אבל מכאן יש רק לעלות. והכי הכי חשוב שיאמין בעצמו כמו שאני מאמינה בו כי מחשבה בוראת מציאות. הוא חיבק אותי ונרדם. כאילו זה כל מה שהיה צריך לשמוע, שאני מבינה ותומכת. התחבקנו ואחרי שני לילות חזרנו לישון טוב.

הוא לא יודע כלום. ואני צריכה ללמד אותו הכל. זה קשה להיכנס למערכת יחסים עם גבר שלא היה אף פעם במערכת יחסים. ב״הכל״ אני מתכוונת למ״אל תיעלם לי בזמן שאנחנו הולכים ברחוב״ ועד זה שלאישה צריך לתת יותר מקום בארון המשותף. הוא לפעמים חי כאילו הוא עדיין אינדיבידואל, הוא לא חושב עליי. אני יודעת שזה לא מרוע, הוא פשוט לא יודע ואני אצטרך ללמד אותו הרבה. אז אני בוכה וכועסת בו זמנית כי הוא גם נפל עליי בשבוע של מחזור ועוד יותר אני אוכלת סרטים על כל דבר שהוא עושה או בעצם לא עושה. קראתי שיחות שלנו מלפני כמה חודשים שרק התחלנו והכל היה כל כך אחרת. אני לא יודעת מה קרה לנו, אני לא יודעת אם הוא הקשיב לחבר המטומטם שלו שמחפש איזו Wifey שתגדל לו את הילדים ולא תביע יותר מדיי דעה והוא צריך, לדבריו, להתנהג איתה כמו מנייאק ואחרי זה לאט לשחרר. כי זה לא יעבוד לו כאן. לא רק שאני מביעה דעה על כל דבר, אני חתיכת דענית. מי יעז להשתיק אותי? זה גורם לי להתגעגע לתל אביב, לחופש שלי. זה גורם לי להתגעגע לתקופה שאני זוכרת ממנה רק את הרגעים היפים כרגע כי הרגעים הפחות יפים - אף אחד לא מעוניין לזכור. יכול להיות שעברנו לגור ביחד מוקדם מדיי, אני יודעת שזה ככה. והייתי בטוחה שלמרות זאת נסתדר. ואנחנו ברמת המאקרו מסתדרים, ברמת המיקרו עברה לי המחשבה היום לארוז את הדברים שלי וללכת הביתה. 

היום העברתי סוכר מהחבילת קילו שלו לצנצנת קטנה, ממש טיפה כדי שיהיה לנו לבוקר. הוא לקח את הצנצנת ואמר משהו על נמלים ומה אני עושה ואני צריכה להיזהר כאילו אני בת ארבע שמשחקת בהעברת חול מדלי לדלי באמצע הסלון. כשהוא ראה שאני מעבירה והכל בסדר המשפט הבא שלו היה מה אני אעשה עם השקית קילו הפתוחה ושיכנסו נמלים וכשאמרתי לו שהבאתי גומי לסגור אותה הוא שתק והלך. אבל זו באמת התנהגות שככל שאני חושבת עליה מרחיקה אותי ממנו. דרך אגב, גם הרבה זמן הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי. וכשאמרתי לו את זה, הוא אמר שזה לא אומר שהוא לא אוהב אותי. 

אני כן רואה שהוא משתפר, הוא מנסה לקבל על עצמו דברים שאני אומרת ורק בגלל זה אני יודעת שהוא אוהב אותי. אבל לא הגעתי לנחלה, והולכת להיות לי הרבה עבודה. זה לא לשנות אותו כמו ״בא לי שהוא ישמע שלמה ארצי ולא עומר אדם״, זה אני צריכה לגרום לו לשנות דברים בהתנהגות שלו בכדי שנוכל לחיות בזוגיות. ויודעים מה? שהוא יוכל לחיות בזוגיות, גם אם זו לבסוף תהיה מישהי אחרת. 

כרגע כואב לי.

‎דרך אגב, שיחה קצרה עם החבר השוביניסט שלו:

‎החבר:״שלחת אותו לעשות בדיקות דם כשהוא חזר מבוקרשט?״ (הם היו שם לסופש לפני שנה, לפני שהיינו ביחד ואני יודעת בדיוק מה הוא עשה שם, שום דבר שמדאיג אותי)

‎״הוא לא שלח אותי לעשות בדיקה אחרי תל אביב, אז לא״.

אני בשירותים, מלון ארבעה כוכבים, פירנצה, איטליה.

שומעת את בובי מדבר עם החבר הכי טוב שלו בוואטס. החבר מקליד ובובי מקליט.

בובי:״רגיל כזה אתה יודע, לא אהבה-אהבה. כמו בארץ״.

יוצאת מהשירותים מצטרפת לשיחה, הכל על פניו נראה רגיל. 

עומדים מול הבולבול של דוד במיכאלאנג׳לו גאלרי.

״על מה דיברת עם תום כשהייתי בשירותים?״

״על הטיול״

״ומה אמרת לו?״

״שאנחנו נהנים..״

״בטוח?״

״כן, למה?״

״כי שמעתי משהו״

״מה שמעת?״

״שאמרת לו שאנחנו רגיל כזה כמו בארץ. שהמערכת יחסים שלנו לא ממריאה שאין אהבה מיוחדת מדיי, אין קסם.״

״על מה את מדברת? רוצה לשמוע את השיחה? הנה..״

לוחץ פליי ואני שומעת אותו אומר שאנחנו נהנים ומטיילים מלא וכיף לנו ואנחנו עושים מלא תמונות.

אני לא סתומה, שמעתי. מה שמעתי לעזאזל? מגלגלת את החלון למעלה ורואה עוד הקלטה. לוחצת פליי ושנינו שומעים את בובי אומר:״רגיל כזה אתה יודע, לא אהבה-אהבה. כמו בארץ״. אני מסתכלת עליו, הוא עליי. אני מגלגלת את השיחה למעלה לראות את השאלה שנשאלה..

״מה אחי, אוהבים את ישראל? יש הרבה תיירים בתקופה הזאת איתכם?״

יש לי מזל שהוא אוהב אותי. צחקנו מלא. ואחרי זה הוא נעלב כי לטענתו הסתכלתי מלא על הבולבול של דוד.

צ׳י, במרפסת של המלון הכי שווה בפירנצה.