כינוי:
בת: 36
מצב רוח כרגע: פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
| 9/2010
סולחת.
אני סולחת לבנות הפתטיות שהיו איתי בצבא, שהיה להם נורא קשה לקבל את זה שאני תפקיד מעליהן, עד כדי כך שחתרו תחתי וניסו לעשות לי את המוות, ובסוף הבינו שאני מצפצפת עליהן.
אני סולחת לגברים שרציתי, שהיו בקטע אחר לגמרי.
ולגברים שניסו לשקר לי ולתחמן אותי, והבינו שאני רק נראית תמימה.
אני סולחת למפקדת שלי, שהתנהגה אליי חרא שנתיים וחצי, ובסוף למדה להעריך אותי.
אני סולחת למורה למתמטיקה, שעשה בכאילו הכל לעזור לי, אבל מה שעניין אותו יותר זה לעזור לתלמידים של 4 יח"ל. ונכשלתי.
אני סולחת למי שבדק את הבגרות שלי בחמש יחידות בהסטוריה, שהוריד לי ככה את הממוצע של הבגרות.
אני סולחת לעידן קפון, על זה שהוא חי בסרט והדיח את כל אלו שבאמת היה מגיע להם את תואר השורד האחרון.
אני סולחת לידידי הנח, על שהוא הבריז לי מהטיול לתאילנד. וגם לזאת שמתיימרת להיות חברה טובה שלי, וכל פעם מוכיחה לי מחדש כמה שהיא לא , וכן, גם היא הבריזה לי מהטיול לתאילנד.
אני סולחת לכל החתיכים שיש להם חברות מכוערות.
אני סולחת לכל אלו ששיקרו לי, שדיברו עליי מאחורי הגב, שהיו נחמדים אליי רק כי רצו משהו.
אני סולחת למנהלת סניף של קוריוליס שגנבה לי עסקאות ואחוזים.
אני סולחת לכל אלו שלא האמינו בי, שלא האמינו לי, שחשבו שאני עושה דברים בגלל מניעים נסתרים.
אני סולחת לרופאת גסטרו שלי, שנתנה לי לעשות מיליון בדיקות דם, ובסוף גילו שהכל בסדר.
ולרופאת משפחה, ששלחה אותי לפסיכית הסדיסטית הזאת.
אני סולחת לקוסמטיקאית שמסדרת לי גבות, ולבנות שעושות לי לייזר באמריקן לייזר. שזה כואב! אבל בשביל להיות יפה...
אני סולחת לאלו מהדודי שמש שבאו לתדלק והטרידו אותי מינית, אני יודעת שיש לי ציצים יפים.
אני סולחת לעצמי, על זה שאני קשה, שופטת, בקורתית, דעתנית, חופרת, קנאית וכל התכונות הרעות האלה שהשתפרו פלאים, ויש עוד לאן לשאוף.
ואם פגעתי במישהו, אז סבבה..אני יודעת שאני כלבה.
גמר חתימה טובה!
| |
חופשי זה לגמרי לבד.
בסופו של יום, אני הולכת לישון לבד.
ולא, אני לא מחפשת רחמים.
נראה לי שכדאי שאני אהיה לבד כרגע, עם עצמי. לא ממש מפריע לי. סמכתי יותר מידיי, האמנתי יותר מידיי, ואולי אלו בכלל שטיפות מוח שעברתי מהפסיכופת שאיפשהו חילחלו להם שם לתת מודע.
אני רוצה קצת שקט, אני לא רוצה שאף אחד "יתחיל" איתי, לא רוצה לשמוע ש"ההוא" רוצה אותי, ולא רוצה לשבת על בירה עם אף אחד.
אני רוצה להיות לבד. הכי טוב ככה. יותר מקום במיטה.
כשאני חושבת על איך שהייתי לפני חצי שנה, הייתי מוכנה לעשות הכל בשביל להשיג מישהו.
ועכשיו אני לא מסוגלת לראות את עצמי נכנסת עם מישהו למיטה, ככה בלהט כזה, שוכחת מהכל, רוצה רק מגע, ורק אחרי זה חושבת על מה שעשיתי.
מכל זה נשארו לי מלא חורים בלב, ריקנות עצומה. וכמה גברים שחושבים שאני קלה להשגה. אז מה, שוב להכיר, להתנשק, להתפשט, לעשות סקס, לחזור הביתה, לחכות לטלפון שלא מגיע. ולא להתקשר, כי..האגו שלי לא נותן לי? אני לא יכולה, לא מסוגלת.
לא אכפת לי, המגע הזה, אני לא צריכה אותו, לא עשיתי סקס מלא זמן, וכשאני אומרת מלא זמן, אז זה מלא זמן. בסביבות הכמה חודשים. ולא מפריע לי.
אני לא חרמנית, ואני לא מאוהבת, אני נהנת מדברים שאני עושה ביומיום, כמו להתראות עם חברים, לקנות דברים לי ולבית, לעבוד, לעשות סידורים, לראות את המשכורת בסוף החודש. החיבוק הזה לא חסר לי. אולי קצת. אבל לא כמו פעם.
אולי התאכזבתי יותר מידיי מגברים. ובניתי לי חומות, ועד שאף אחד לא יוכיח לי שכדאי להסיר אותן, אני אשאר ככה.
מצד אחד, בא לי להתעורר מחובקת, ומצד שני, זה לא ממש מפריע לי. ומוזר לי שלא מפריע לי.
בסופו של יום, השמיכה מחבקת אותי, העבודה רצה לי במחשבות, וכל הדברים הקטנים ממלאים אותי.
אולי הפכתי למכונה חסרת רגש?
| |
שנה הלכה, שנה באה..
בתחילת השנה שעברה כתבתי כאן כמה דברים שאני צריכה לעשות, ועכשיו צריך לכתוב תוצאות.
להשתחרר מקבע ולהתחיל בחיים האמיתיים:
השתחררתי, התחלתי, ההתחלה לא הייתה קלה, לקחתי לי שבוע חופש בים המלח, שכחתי את עצמי, את הבית, את החברים, את מה שאני צריכה לעשות, את צה"ל. פשוט שבוע שלם התאמנתי בלשכוח. שכחתי. התחלתי לחיות.
יחסים שצריך לשפר:
ניסיתי להגיע לעמק השווה, רציתי. אני שונאת להיות מובלת. קשה לי עם זה, אני בעלת דעות משל עצמי, גם אם זה לגבי מקומות שאפשר לצאת אליהם. אז פה ושם קצת ויתרתי, והכרתי אנשים חדשים, והבנתי שגם אם האוטו שלהם, הם עדיין מוכנים להקשיב לדעה שלי. הייתי צריכה לשפר את היחסים - אבל בעצם חתכתי. כי היה שם כבר יותר מידיי מה להקיא, מה להוציא, מה להגיד בפנים. אמרתי את הכל בפנים, חתכתי, עברתי הלאה. כל אחד חתך לכיוון אחר.
לימודים:
למדתי חצי שנה, באמת האמנתי שאני אצליח, מה שלא קרה. אני עדיין גרועה במתמטיקה. בדיעבד, פשוט ביזבזתי חצי שנה. למרות שהכרתי בנות מקסימות. אני צריכה לעשות את הכל מחדש.
עבודה:
אם היו אומרים לי בתחילת השנה שאני אעבוד בתור מתדלקת, הייתי צוחקת להם בפנים, התחלתי בתור ברמנית בכלל, ודבר הוביל לדבר..ובסוף השתכנעתי ללכת לעשות את המועדפת והכרתי אחלה אנשים, ולא האמנתי שאני אגיד את זה, אבל אני באמת נהנת שם.
ועכשיו, שנה חדשה. מטרות חדשות:
1. לטוס לחו"ל.
2. להוציא רשיון.
3. להירשם לתואר.
4. לסיים מועדפת.
5. לעשות פסיכומטרי.
6. לנסות לסלוח לאבא שלי, או פשוט לעבור מהבית הזה.
7. ללכת למשרד הפנים.
8. להפסיק לקחת קשה כ"כ הכל.
| |
לדף הבא
דפים:
|