"את עם עצמך בעולם הגדול, זה הכל.."

איזה מזל..

שהגעתי למצב כזה שאני יכולה לנשום אוויר. לנשום. ולשאוף.

כבר כמעט ומבחנים ולימודים לא מלחיצים אותי ואני בכל זאת מצליחה.

אני מוצאת מספיק זמן פנוי לעצמי לשבת ולהרגע בערב עם ספר במיטה, (או סתם לראות גוסיפ גירל)..

שאני זוכה כל יום לאהבה ענקית שלא הייתה עוד כמותה. שיש לי למי לתת את כל האהבה שטמונה בי, וגם הוא מחזיר לי..

שהוא, הוא - החתיך הזה (חבר שלי חתיך על- ואני נשמעת פקאצה ברמות עכשיו..) גורם לי להרגיש כל יום את ההרגשה הזאת שאני נערצת..שהוא מבין את הראש שלי, ומשלים אותי.

לפעמים אני שואלת את עצמי.. במה, מה , למה ולמי עשיתי כלכך טוב שזכיתי בכזה גבר, בכזה בנאדם, בכזאת אישיות, בכזה מאהב..

אני מרגישה לפעמים קצת יותר מידי טוב איתו שיש לי הרגשה שאני חוטאת. אבל מגיע לי. נראה לי.. אחרי הכל.

כבר כמעט ולא חושבת על להרעיב, ובטח שלא על לבלוס ולהקיא ולחתוך.

אני נמצאת מתחת למקרוסקופ שלו, ומבחינתי זה בסדר, כי אני לא רוצה להיות יותר אבודה. לא רוצה לאבד את עצמי.

אין לי סיבה. וסוף סוף הגעתי למסקנה..

העירנות שלו למצבים שלי ולmoods שלי היא כלכך אדירה.. הוא קורא אותי כל פעם מחדש.

נעשתי משוגעת ברמות מטורפות, שכבר הפכתי לבדחנית של כולם וכבר הם יודעים שיש לי משהו מסובב בראש..

תמיד טענתי שיש לי בורג אחד עקום, ועכשיו, הוא מוכיח את עצמו- יותר מתמיד.

אז כן, יש לי ווידוי חברים..

אני מופרעת, וכבר לא מופרעת אכילה. למרות שאני תמיד מפחדת מהתפרצויות שכאלה.

אל תדאגו, שומרים עלי, והפעם מתוך אהבה. ולא בכוחניות והתעללות.

אני משוגעת ואין לי בעיה להיות שיכורה גם בלי טיפת אלכוהול. אני חסרת טאקט, ובכל זאת המורים דיי מחבבים אותי.

למרות שאני עדיין נראת לי מבעד למראה הר אדם, אני מרגישה סופר סקסית ולא עובר יום שבו אני מקבלת מחמאות על המראה החיצוני (והבריא?)

אני לא מנסה כלכך להתכווץ והספורט האהוב עלי נכון לעכשיו זה ריקודים -וגם יש לי סיבה, כי החבר כבר קטף כמה וכמה מדליות בתחום..

אני נהנת מסקס ומאוכל, ובעיקר מהחיים ובלילה אני נרדמת עם חיוך, מעייפות גופנית, וכמעט ולא עייפות נפשית.. כי הנפש מלאה ופורחת. אז אין סיבה להתעייף אלא רק להתמלא במצברים חדשים של אושר.