*^*delicious*^*

אני אוהבת את הבלוג שלי, הוא כמו יומן אישי שנותן לך את הבמה לפרוק ולדפדף בזכרונות ובו זמנית גם להכיר אנשים מכל הרחבי הארץ.

הרגע דפדפתי בכמ הפוסטים ובתגובות ראיתי הרהבה אנשים שהיה להם בלוג שכרגע הוא לא פעיל וזה חלק כי רציתי לדפדף קצת בעבר.העבר שלהם הפך לסוג של עבר גם שלי, מן עבר משותף יש לנו שהם קראו והגיבו ואני קראתי את שלהם והגבתי בחזרה.

לא אשכח את המפגשים של ישראבלוג שהינו עושים בעבר בקניון עזריאלי בתל אביב שנסעתי במיוחד אליהם מאופקים, לא אשכח את התגובה של פריקים ואימואים שבזמנו היו מושפעים ומגיעים ככה למפגשים ומצטלמים על הגג של הקניון :\.

לא אשכח את DIMO ועוד כמה שהיו הכי מוכרים ברשת הזאת.

היה ממש כיף, מתגעגעת לזה מעט, ללהכיר אנשים ולשתף בחוויות בלחלוק ובלקחת חלק.

הבלוג הוא גם פלטרופמה ללחלוק את העולה במוחי וברגשי, זוכרת שפעם כתבתי פוסט על הפרידה מאקס ועל הרגשות שלי והיה לו מזמן קישור לבלוג(היום הוא נשוי ואני מאורסת באושר, אז עכשיו זה ממש לא מעניין אבל עדיין... נזרכרתי!)ואז הוא הגיב לי חחחח

היו, היו חוויות ועכשיו נצבור חדשות.

רק חבל שאנשים סגרו את הבלוג גם אם אתם כבר לא פעילים בו, כמוני עד לא מזמן, למה צריך לסגור אותו סופית?!