לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

-

Avatarכינוי:  Awesome Jon

בן: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

3/2011

הפקות יב' תאטרון הגמנסיה - אמא קוראז'.





 


 


 



הכל עבר בצורה מושלמת. משחק התיאטרון שלנו על הבמה הגיעה לשיא.

כשעליתי לבמה הרגשתי שהבטן שלי רצתה להקיא את כל הטקסט שלי, וגם להקיא בכללי.

לעלות על הבמה ולחכות שהקהל יכנס מול העיניים שלי זה אחד הדברים הכי מלחיצים שיש,

הלב פועם בחוזקה, הבטן מרוקנת ומלאה אך ורק באוויר. כל החלל מתמלא והדבר היחיד שיש לעשות...

זה לעשות את מה שאתה הכי יודע לעשות. לשחק.

 

אני שחקן בן 17 מתל אביב, שואף לעסוק בזה כמה שיותר בעתיד הרחוק והקרוב,

אני למדתי במגמת התיאטרון בגמנסיה מאז כיתה ט', מאז שיכלנו לבחור במסלולי הגברה.

אני בחרתי בתאטרון, אני נורא אוהב את המקצוע הזה, ואת האמת שאמרתי את זה לכולם,

ביום שני הייתה לקבוצה שלנו, קבוצה של שבעה עשר תלמידים מתוכם שלושה בנים כולל אותי,

השאר בנות - ישבנו במעגל שעידן המורה לתאטרון קרא לו 'מעגל הקשבה'.

המשחק הזה הלך ככה, כל אחד אומר את מה שהוא הרגיש כל מה שיש לו להגיד לחברים בקבוצה.

יש לו דקה לפחות להגיד את מה שהוא רוצה בפני כולם, כל דבר.

והתור המשיך לו, במעגל עד שהתור הגיע למורן, כל מה שיכלתי לעשות זה לחשוב על מה שרציתי להגיד,

ולהקשיב למורן שישבה לידי, הייתי מרוכז ואחרי שהיא סיימה את דבריה, פנו אליי.

 

"מכירים את ההרגשה הזאת לפני שקהל נכנס? מכירים את זה שהלב פועם, כשהם רואים אותך על הזרקורים?

הקהל מתלחשש לו, חושש מעט כי זה תיאטרון חדש. אני נורא אוהב את המגמה הזאת, ואני מסכים בדיוק כמו שקד,

שאני לא מתחרט על זה שבחרתי במגמה הזאת, הייתה לי ירידה בכיתה יא' כששני ואני רצינו לפרוש כי היינו

ממש מדוכאים ולא רצינו להמשיך עם זה, אבל טעיתי. הגעתי למסקנה שבאמת טעיתי.

ועכשיו אחרי הפקות יב', אין לי מה לעשות נורא משעמם לי בבית, מבלי שהבימאי והמפיקה שלי מסמסים לי לבוא לחזרות.

אין את הצעקות בין החברים שלא רק הרחיקו, אלא קירבו ברמה מטורפת, אני כבר מתחיל להגיד שלום לאנשים שלא

דיברתי איתם אף פעם אבל אני כן רואה אותם בבית ספר כל הזמן. אני אוהב תאטרון, אף פעם לא התחרטתי."

 



מימין לשמאל - קורל אליגולא, ג'רסן ג'ון קורונדו, אלכס באספלוב, רונה קרינסקי, ליאורה באיסה, שיר אביטל.

 

 


 

 

הייתי רוצה להגיע עם זה רחוק, לפחות לעלות על במה מקצועית עם אנשים מקצועיים יותר.

מדרגה אחת למעלה. הייתה לי אחת שהיא סוכנת, והיא לא התקשרה מאז. איפה אני אמצא סוכנות משחק עכשיו?

נלך לבית ספר למשחק, ונראה מה יקרה אז, אם זה באמת יתקדם לאנשהו. שיהיה לכולנו יום גשום מושלם. :)

נכתב על ידי Awesome Jon , 9/3/2011 16:54  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Lucy~ ב-9/3/2011 23:19



23,517
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אומנויות הבמה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAwesome Jon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Awesome Jon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)