אוקי, אז פוסט שני (: וכבר יש לי כ"כ הרבה מה לספר..
היה לי חבר.. חמוד מתוקק שאני כל כך אהבתי, אהבתי אותו עוד הרבה הרבה לפני שהיינו חברים...
ואז זה הגיע, וואו איזה רגע מאושר זה היה!
הוא הציע לי חברות! וואיי זה היה כמו חלום שהתגשם (: אני כל כך אהבתי אותו וברור שהסכמתי , התרגשתי כל כך מזה.
סוף סוף יש לי חבר.. יהיה לי למי לספר את הכל, את מי לחבק ולנשק = ]
אבל כמובן שאני קצת פנטזיונרית מדי.. וזה לא כ"כ היה ככה =/
בהתחלה היינו הזוג הכי יפה שלי, הרגשתי שאנחנו כל כך מתאימים, דיברנו הרבה והיינו המון ביחד! עד שהתחילו לבוא אלי ילדים ולהגיד תקשיבי, נראה לי הוא מחבב משהי אחרת ובלהבלהבלה, כמובן שאני קצת התעצבנתי מזה, אבל לא היה לי אכפת כל עוד הוא איתי XD
היו לנו רגעים כ"כ מרגשים ביחד.. כל כך אהבתי להיות איתוו.. 3>
אבל, יום אחד, השעה 10 בלילה, הוא אומר לי שהוא רוצה להיפרד..
איזה בשורה קשה! כמה בכי, כמה דמעות! התקשרתי להגיד לכמה חברות, הייתי צריכה משהו שיעודד אותי :(
היו לי כמה ימים מאוד קשים ועצובים, מין דיכאון כזה שכל מי שאהב באמת, יכול להין אותו..
ועכשיו, אחרי בערך שבוע וחצי?! עכשיו הכל נראה לי אחרת.. אני מרגישה שזה יותר טוב ככה, נכון אני ממש לא הפסקתי לאהוב אותו.
אבל אני מרגישה שהשתחררתי ממנו! שאני מוכנה לאהבה חדשה וסוחפתת!
אפילו התחלתי לחבב משהו אחד , חח(:
כנראה זה היה צריך להיגמר ככה, גם לטוב וגם לרע..
פוסט מהלב! 3>
פוסט הבאא יהיה שמח על דברים שמחים! (:
רק רציתי גם להגיד תודה, תודה לכל החברותת המדהימות שלי שהיו איתי פה (: (עדנושיי, פזוש, ליאתי, שובלייי, טליה ) אוהבת אותכן 3>
תגיבו = ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
