אני גאה בעצמי, שהגעתי לזה.
עברתי את הטקס השבעה שלי לצה"ל, וואלה? היה מדהים. איזו הרגשה זו לומר את השבועה. לצעוק "אני מתחייב", לצעוד, לשמוע את כל השבחים והגאווה של ההורים שהם מתבוננים בנו.
וואלה? אני גאה בעצמי.
הצעידות שעבדנו עליהם כ"כ קשה, הציות לפקודות. הצעקות מהמפקדים, רס"רים וכל השאר- השתלמו.
וואו. תהיו גאים לקרוא בבלוגה של שוחרת חיל חימוש. מספר אישי: בלהבלהבלה...
וואלה? אחד הימים הכי קשים שעברתי. אבל הכל השתלם בסוף.
כן, כואבות לי הרגליים בטירוף. עמידה של שעה במצב נוח/ דום/ הקשב זה מתסכל.
אבל מה? אני שמחה שזה עבר. אני יכולה להסתובב עכשיו בגאווה על מדים, כשהתגית והכומתה על הכתף שלי, הסיכה גם. אני גאה להיות חלק מהדבר הזה שנקרא צה"ל.
ושתבינו, כן, אני חלק מצה"ל. גם אני *רק* שוחרת. אני עדיין על מדים. אני נשבעתי. אני מציתת לחוקים של צה"ל. יש לי מפקדים.
אני מרוצה מעצמי. אני שמחה שלא התחרטתי ושהחזקתי את עצמי כדי להמשיך בזה.
אני מקווה להמשיך בתוכנית הזו עד הסוף ומשם- לגיוס.
אז... שיהיה לכם לילה טוב. אני הלכתי לישון אחרי כל היום הארוך הזה. (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
