"אז ,אולי תדעי על מה כולם מדברים"

יום שישי  ד' בתשרי תשס"ט

יום שישי  ד' בתשרי תשס"ט

יומן מטופל מס' ארבעים וחמש,שם המטופל דייויד גרהאם בן 23,סופר,הפרעה דו קוטבית.

תסמונת A מאניה .

דייויד הגיע בבוקר יום שני למרפאתי,עליז למדאי,קופץ בדילוגים,אחר דילוגים,חיוך ענקי מאולץ מופיע על פניו,וממלמל לעצמו דברים ,כבר ידעתי שהוא לקה במאניה,דייויד פתח את דלת המרפאה שלי,וטרק אותה בחוזקה.

והתחיל לדבר במהירות מופרזת,על פרידה מאישתו,קניית אוטו יקר,בזמן שהוא מניע את רגליו בעצבנות.

זה אחד מהתקפי המאניה הרציניים שראיתי,אמרתי לעצמי,ומיד הוצאתי את הפלאפון מכיסי,והתקשרתי לאשתו,הסברתי לה שהוא לוקה במאניה,חלק מההפרעה הדו קוטבית,שגומרת לשמחת יתר,מצב רוח מרומם ואופוריה,אשתו של דייויד לקחה את הכל בהבנה וניתקה את השיחה,דייויד נעלם,יצאתי החוצה,וראיתי אותו מכה עץ בחוזקה,החזקתי אותו ואמרתי לדייויד שינסה להירגע,אך הוא לא הקשיב,והתחיל לקפוץ,להניע את ידיו בעצבנות,אחרי מאמצים רבים,הכנסתי אותו לחדר,נעלתי את דלת המרפאה,זה היה בלתי אפשרי כמעט לדבר איתו,צופר נישמע מהחלון,פתחתי  את הדלת,ודייויד בהיזמדנות הראשונה,רץ לעבר הדלת,ויצא מהמרפאה,אני נאנחתי.

תסמונת B דיפרס (דיכאון) .

כבר כמה שבועות רצופים שדייויד לוקה בתסמונת מאניה, עד ליום הזה,מצבו של דייויד התדרדר,לפני כמה ימים הוא קיבל התקף מאניה חריף ביותר,ושלחתי אותו לאישפוז כפוי,אחרי שבוע וחצי,התסמונת מאניה עברה,אז ידעתי מה צפוי לקרות,תסמונת הדיפרס.

דייויד הגיע למרפאתי בפנים נפולות,בגדים מוזנחים,ועיגולים שחורים מתחת לענייו העייפות,הוא ניכנס בחוסר רצון לחדר,והתיישב על הכיסא,ודיבר על נטיות אובדניות,כגון,התאבדות,הרצון ללכת לישון ולא להתעורר לעולם,ככל שהוא דיבר,ככה הייתי מודאג יותר ויותר,הנטיות האובדניות של דייויד יכולות להתגשם,אם לא

 נמהר עם הטיפול.

דייויד הוא מיקרה חריג,הוא לא מסכים לעמוד על אורח החיים שקבענו לו,שעות שינה מסודרות,ואוכל מאוזן ובריא,הרופאים אומרים שאין לדייויד סיכוי,הוא יכול לקבל עוד התקף כל רגע,ואם אינו יסכים לקחת מינון תרופות,יתאבד.

מצבו של דייויד היה בלתי אפשרי לטיפול,הוא היה במצב של הכחשה למחלה,אני  לא יתפלא אם הוא יעשה לעצמו משהוא,את העבודה הוא כבר איבד,אשתו על סף ייאוש מוחלט,שוב אותו קול צופר מוכר נישמע מעבר החלון,דייויד לא יצא,הוא קפא,מבטו היה נעול בשטיח שעל הרצפה,דמעה אחת ירדה, ושוב המחשבות האובדניות,אחר חצי שעה של קיפאון מוחלט,הוא קם,ועזב את החדר,זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו.

דייויד גרהאם ז"ל 1985-2008 , התאבד, לאחר שלקה בהפרעה הדו קוטבית,בתסמונת הדיפרס,אחר הטיפול האחרון,החליט לסיים את חייו בכך שקפץ ממגדל העיר.

לקחתי נשימה עמוקה,מאות אנשים עם דמעות בעיניים,אני עומד על הבמה,קורא את יומן המטופל מס' 45 דייויד גרהאם ז"ל.

אני רוצה לציין שהסיפור לא אמיתי.

תגיבו , אוהבת אנה מרי ..