אוּאָה?!אוּאָה?! אַבּוּאָם!!! vfvfvfvfvfvf!!! שָם! |
| 7/2006
לפני שעה קלה
ירדתי מהאוטובוס עם כאב ראש, עייף, עצבני, עם אזניים מצלצלות מהמוסיקה האיומה שנהג האוטובוס השמיע. מילא המוסיקה, אבל הוא גם נהג נורא ואיום, החליף נתיבים כאילו הוא נוהג לבד בפיאט אונו ולא באוטובוס עם 40 נוסעים. היו יותר מדי אנשים בתחנה והייתי צריך להידחק ביניהם בשביל לעבור. היה חם ולח. רחוב המסגר, שתמיד נראה זוועה, היה מכוער מתמיד: המון ניירות לבנים-אדומים היו מפוזרים על המדרכה ועל הכביש, חלקם טבעו בשלוליות המים (+?) העכורות שעל המדרכה. לקח לי קצת זמן לשים לב שאלה לא סתם ניירות אדומים-לבנים, אלא חוברות דקות שהדפים שלהן לבנים מצד אחד ואדומים מצד שני. רק אחרי שעצרתי והרמתי אחת מהן זיהיתי. אלה היו כרטיסי טיסה ריקים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
