לאט
לאט יורדת החשכה.
והעולם
נידמה שקט יותר.
היא
בורחת משם בניסיון להתחבאות בצללים.
סמטה
חשוכה שנידמה היה שחיכתה לה שתבוא להתנחם בשתיקתה.
"חיכיתי
לך".נישמע כאילו הקול מגיע מהראש שלה.
השלווה
שלה מתרסקת.
מתוך
החושך נגלות לעיניה זוג עיניים מאיימות שנראות צמאות לדמה.
ניסיון
לא מוצלח להתרומם מהאדמה שובר את תקוותה האחרונה להינצל.
"אל
תפחדי זה בסדר" קול גברי וחלש פנה עלייה וחיוך זדוני הופיע על פניו.
חיוך
שכמותו לא ראתה מעולם.חיוך עם כול כך הרבה רוע ושנאה.
פיה
ניפתח במטרה להשמיע צרחה אך הגרון התנגד להוציא קול.
לאט
לאט ידיים מחוספסות ומאיימות נגעו בגופה הפגיע.
היא
מושיטה את ידיה במטרה לעצור אותו אבל הוא חזק ממנה.
ידיה
הרועדות נכנעות לכוח שלו.
עיניה
מפסיקות לראות.
היא
חשה את הכאב אך לא מצליחה לצעוק או להתנגד.
היא
רואה את כול חייה עוברים מול עיניה אותם חיים שכרגע נראים כול כך חסרי תקנה.
הכאב.הפחד.
היא
לא מרגישה את דפיקות הלב שלה ולא את הנשימות.
היא
מרגישה מתה.
והינה
שוב חוזר לו השקט.
האור
מתבהר לו לאט לאט .
היא
שרועה על הרצפה מדממת.
כנוראה
שההתנגדות שלה לא הביאה לטוב רק לדקירתה.
העיניים
שלה נסגרות.
דפיקות
הלב נעשות יותר ויותר איטיות.
הידיים
כבר לא מנסות לאטום את הפצע המדמם בליבה.
שלווה
פתאומית נוחתת עלייה.
והינה
היא שם עם המלאכים בחיים שאחרי המוות.
זה סיפור שכתבתי לא מזמן.לא התכוונתי לפרסם אותו אבל משו גרם לי לעשות את זה.
השקט.
הוא קורא לך.מזמין אותך לבוא אליו.
הוא ניראה כול כך עדיין.מרגיע.עוזר. הוא ניראה לך הדבר הכי מושלם בעולם.שקט.
השקטגורם לך לוותר על כול כך הרבה דברים רק כדי להנות,אילו רק לשניה אחת ממנו.
ואז,כשאתה בתוך תוכו ,כשאתה כבר מרגיש כול כך מוגן ובטוח מפני הכול,הוא שולף את שיניים.
הוא גורם לכול אותם דברים שניסגרו היטב בליבך וברואשך לצאת ותקוף אותך.ואין לך לאן לרוץ,אין לך למי לצעוק לעזרה,כי זרקת הכול.
אתה קלוע בבועה שלו ,של השקט.
פעמים ניראה לנו שהשקט והבריחה מהכול הם הדבריעם שיעזרו לנו אבל זה ממש לא כך.
השקט רק גורם לנו יותר לחשוב ולהתעמק בדברים שמציקים לנו לכן אנחנו צריכים להתשתש בשקט לא כמחבוא מהכול אלה מקום שאנו הוכלים אליו כאשר אנחנ ו שלויים וכאשר כול הבעיות מאחורינו ,ככה נגיד לשקט האמיתי.
לשקט שבאמת עוזר ובאמת נעים.
תחשבו על זה.
אל תברחו,תישארו ותתמודדו..
אל תתעסקו עים האש שממנה אני ניכבאתי ועדיין יש כביות.

סעמק זה ניראה כמו ציור של ילדה בכיתה ב'.....שיהיה אין לי כוח להשקיע יותר.
ברווז.