לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Runing away


Don't cry bitch, your tears make my wet

Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 234217641 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2009

חזרה לשם.*מרגישה רע.תמונה*


שוב אני נימצאת בנסיגה.עד שהצלחתי קצת לעלות למעלה ולראות את השמש עוד פעם החלקתי.עד שסוףסוף סוף סוףףף הצלחתי לנשום.עד שסוף סוף מיליתי את הראות באוויר נקי עד שסוף סוף,סוף סוףך,למדתי מטעות או שתיים.שוב טעיתי!
ומשהכי כואב ומציק זה שידעתי,ידעתי שיההיו לזה השלכות ותוצאות.ובכול זאת עשיתי את זה?! מה לא הבסדר איתי?1
כול בינין שאני מנסה לבנות מתפרק.כול ארמון חול שאני בונה נישטף עים הזרם לא משנה כמו רחוק מהמים אני אבנה אותו.
אבל אני מנסה להמשיך לנסות.
שוב בונה ,נהרס, מתגברת במשך כמה זמן ושוב בונה.אולי הבעיה שלי שאני לא מנסה לשנות את הצורה של הביניין אלה רק לבנות אותו מחדש.אולי זה משאני צריכה.ואולי לא.אני כבר לא יודעת ולא בטוחה בכלום.אני מבולבלת.
קשהלי.
קשה לי להשלים עים העובדה שזה המצב.קשה לי להשלים עים העובדה שאיבדתי את הכבוד של האנשים בי.
קשה לי אבל למרות הכול אני משלימה עים העובדות האלה.
עכשיו אחרי שיחה ארוכה עים חברה שבחרה להעיף אותי מהחיים שלה כי ככה הם יראו יותר טוב מהצד אני מבינה שאני אולי הולכת בכיוון הלא נכון ואלי אפשר להיות יותר טובה אבל עדיין נישאר לי טיפת כבוד לעצמי.שזה טוב..
לא עשיתי שום דבר כזה נורא.אני ממשיכה לגור בבית שאני סובלת בו.אני ממשיכה לעמוד על הרגלייים.ממשיכה לעשות את המוטל עליי.אז למה אנשים לא מסוגלים לכבד את החלק הזה בי?למה הם איבדו את כול הכבוד שלהם רק בגלל כמה שטויות שעשיתי?למה הם לא מסוגלים לראות את הנסיונות שלי להתקדם להשתקם?..
נסיונות פתטים נכון.עלובים גם נכון אבל נסיונות.



קט עוזבת.
וזה כול כך מקשה על הכול.



"שתיקה.
שתיקה בלי מילים.
שתיקה בלי מבטים.
שתיקה ואף לא צליל אחד יותר.
פשוט שתיקה.
שתיקה של יאוש.
שתיקה של אכזבה.
שתיקה של הבנה.
שתיקה של שנאה ושתיקה של אהבה.
כמה זמן תימשך אותה שתיקה?."


-

היא עומדתמול העולם ושותקת.
היא רוצה לדבר,אך לא יכולה
קולה נלקח ממנה.
עינייה חסרות רגש.
ידייה הקרות מוטטלות לצידהי גופה.
היא עומדת מול העולם ושותקת.
מבטה החלול פונה קדימה.
אנשים עומדים מולה.
צועקים מילים כבדות לעברה
אבל היא לא שומעת אותם
גם לא רואה.
גופה המדמם נישאר לעמוד
&nbsp;האבנים פוגעות בו.
אך היא עדיין עומדת מול העולם ושותקת.
גדר תיל מקיפה אותה
הוא שורט את ידייה.
אך הכאב כבר לא מפריע לה.
חומה גבוהה לא נותת לה לברוח.
היא נימצאת בכלא.
אותו כלא שהיא עצמה יצרה.
היא עומדת.מול העולם.
עיניים מלעות תיעוב וכעס מסתכלות עלייה.
היא מסתכלת לתוכן.עמוק לבפנים.
וליבה נישרף מעוצמת הזעם והשינאה שבתוכן.
אך היא עדיין ,למרות הכול,עומדת מול העולם.
ושותקת...

קראתי את הקטע הזה באחד הפוסטים שלי והבנתי שאני מרגישה בידיוק כמו שהרגשתי כשכתבתי אותו.








לשרוד.מטרה עליונה.
ברווז.
נכתב על ידי , 30/7/2009 14:40  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צומת דרכים.*עדכון פריקה ותמונה*


כן אז אתמול זה התפרץ.בעיתוי קצת לא נכון. אבל שיהיה.סוף סוף היה לי את האומץ להגיד "יש לי מציאות עקומה ואולי אני אשמה ואולי הם אשמים אבל יש לי מציאות עקומה".והודתי בעובדה שאין לי את הכוח לשנות אותה.אני ניכנעת וזורמת עים מה שיש.אני חלשה. למרות שאנשים ניסו לגרום לי להבין שאני לא להחדיר לי למוח שאני ממש לא אבל אני כן.אים לא היתי חלשה אים היה בי את הכוח לא היתי במצב של היום.לא היתי נותת להם לעשות את משהם עשו לי.היתי בוחרת בפניה אחרת בצומת.
זה מוזר שדבר שתמיד די חללמתי עליו עומד לקרות וקשה לי להבין את זה כיאילו הבנתי את זה די מזמן כשזה רק התחיל אבל עכשיו אני מיציתי את זה כבר ועכשיו אני מוכנה לזה.או שלא. כשהוא התחיל להגיד שהיא בוגדת בו רציתי להביא לו כאפה אבל עכשיו,אני חושבת שאולי הוא צודק.כי זה ניראה ככה.היא מסתירה מאיתנו הרבה. היא עובדת במשך יותר שעות. היא לא נימצאת במחלקה הרבה.
וגם אתמול היא באה בטענה כזאת ,אחרי שהוא קרא לה זונה,"אים הית מתעניין יותר בחים שלי זה לא היה קורה".אני חושבת שאולי היא התכוונה שמשלא היה קורה זה שהוא מפקפק בה אבל אולי היא לא התכווונה לזה.
הם הרסו לי את החיים.
הריבים שלהם הצעקות הכול זה משהפך אותי למשאני היום.איבדתי כול כך הרבה דברים בגללם.
את האמון באנשים.
את האמון באהבה.
את הביטחון העצמי.
את האומץ.
את הכוח.
את שמחת החיים.
והיום.אני אשמה בהכול.היא מאשימה אותי בהכול.הוא לא מדבר איתי.כול הבעיות בחיים שלהם ניגרמו בגלליי.
הם נתנו לי ונתנו ואני סתם כפויית טובה שהחיים שלהם היו יכולים להיות הרבה יותר יפים בלדיה.ואל תגידו זה ממש ממש לא ככה הם ההורים שלך הם אוהבים אותך כי זה כן ככה כי הם אמרו לי את זה! בפנים.
וכן אני באמת מרגישה אשמה בהכול.אולי כי הם החניסו לי את זה למוח ואולי כי זה נכון..
נימעס להיות מעוררת רחמים כזאת נימעס לי!!!
אני פשוט לא יודעת מה לעשות.איך לצאת מזה.איך להתמודד עים זה.אני לא יודעת.לא יודעת.
לדבר זה לא עוזר ולשתוק רק מחמיר את המצב.
לברוח רק עושה הכול גרוע יותר.ולהישאר הופך הכול לכואב יותר.
אני לא יכולה יותר.


אני מעוררת רחמים.





החיוך הזה כול כך מזוייף.
ברווז.
נכתב על ידי , 24/7/2009 10:49  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נסיון.*קטע חדש ותמונה ישנה רצח*


הולכת יחפה בדרך ארוכה.

הולכת והולכת רק כדי להגיע לשלט "אין כניסה"

ומנסה.

מנסה לשכוח ומנסה לזכור.

מנסה למחוק את הקישקושים מהדף.

מנסה להתחיל לקשקש מחדש

על דף לבן,שרוף בקצוות.

מנסה להפסיק לנסות.

מנסה.

מנסה לשכוח את החיוך שלו

ולזכור את הדמעה של ההוא.

מנסה לזכור את החיוך שלו

ומנסה לשכוח את הדמעה של ההוא.

נסיונות נואשים.

מנסה להמשיך ללכת.

להתקדם עוד ועוד.

עיניים דומעות רודפות אותי

קוראות לי לחזור לחיקם

אבל אני ממשיכה לנסות.

לא ניכנעת לא עוצרת לא מסתכלת לאחור.

מתוסכלת ועייפה צועדת קדימה

מנסה לשכוח מנסה לזכור

מנסה להפסיק לנסות.

מנסה לנסות.

 

 

איזה בוקר מתסכל =-\

הלכתי לישון ב3 העירו אותי בג וחצי אמרו לי תלבשי כיפה אדומה ולכי לסבתא כי סבתא שכחה לכבות את הגז.הלכתי מוטשת עייפה ורעבה ומה גילית כשהגעתי??????

שסתם נסעתי איטזה קילומטר כדי לגלות שבגז כבוטי וסבתא סתם פרנואידית!!!!!!!!!!!!!!!

אאאאאאאאאאאאאאא ועכשיו אני עוד אמורה ללכת לאעסוף את אלכס ואז עוד פעם לעלות לפה (לשוק כיאילו).למה!?!?למה?!?! למה הם לא יתנו לי למות בשקט או לפחות לישון קצת.

 

אני אצל סבתא שלי אז מצאתי תמונה מלפני או חצי שנה ויותר אעין פה תמונות אחרות אז נשים אותה.



ממש גרועה אגב.

 



 

 

 

=\.

ברווז.

נכתב על ידי , 22/7/2009 10:09  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכלואה בכלוב של ברווזים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כלואה בכלוב של ברווזים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)