כן לא עבר הרבה זמן זה קרה רק אתמול אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליך ולדאוג לך.
האם יש לך מה לעשן? איך עבר הלילה במעצר? איך ישנת ואיפה? האם התקלחת ? כי בכל זאת חזרנו מהים ולא הספקת להתקל, אפילו לא לאכול.
איך מתייחסים אליך? וכמה זמן עוד תשב שם?...
אף בחורה נורמלית אחרי מה שקרה לא הייתה שואלת את השאלות האלה.
מה יהיה עכשיו?
אני כבר סלחתי לך, אבל עדיין הייתי רוצה לשמוע ממך "מצטער".
בלי שתגיד שכל זה באשמתי ובלי שבכלל תאשים אותי במשהו, בלי שתחשוב על מה שעשיתי לך,
אלא רק לרגע תחשוב עלי ותודה שהגזמת ותבקש סליחה.
אני ככ רוצה לחבק אותך.
לא נישקתי אותך אפילו פעם אחת אתמול,רק רבנו ורבנו מהרגע הראשון שהתעוררנו.
לחזור כניראה לא נחזור, חבל שזה היה צריך להיגמר ככה.
אני מצטערת שקיללתי אותה, אתה יודע שזה לא בכוונה, אתה יודע שאני אוהבת אותה יותר מאשר את אמא שלי.
אני יודעת שיצאתי כפויית טובה, אבל אתה חייב להבין איך עוד יכולתי להגיב?
אתה יודע שאני לא מכירה קללות חוץ מאלה.
ואתה יודע גם.. שכמו שאתה פגעת בי באותו הרגע ככה גם אני רציתי לפגוע בחזרה.
כמו שאתה קורא לי שמנה ושעירה כי זה הכי פוגע בי, ככה אני מקללת.
אני מצטערת.
הלוואי ולא הייתי קוראת למשטרה.
ואז כשבאת לחבק אותי, לא הייתי נבהלת ממך ומבקשת שתרחק.
גם את זה אתה חייב להבין, נבהלתי.
באמת שחשבתי שתהרוג אותי באותו הרגע.
אני מתגעגעת אליך.
אתה לא מבין כמה זה מוזר להיות בלעדיך.
אני רק מקווה שבזמן שאתה יושב שם, שזה נראה לך בטח כמו נצח,
לא חושב לעומק על מה שקרה, ולא רק על הצד שלך אלא גם על הצד שלי.
אני מקווה שהלב שלך לפחות מתגעגע אליי.
בכל זאת... אתה לבד כאן, חוץ ממני לא היה לך אף אחד, לכן לא האמנתי שתיפגע בי ככה.
אני.... עדיין אוהבת אותך.