תרדמת המרמיטה

את לא בכוונה מתמהמהת, לואיז? -אני לא מרוכזת ברנרד.

גם אני, כמו לואיז, לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות. יותר משאינני אוהבת, אני מוחה.

אני אדם חופשי, לכאורה לכאורה לכאורה, אך כמו לואיז, נאמר לי שוב ושוב כמה החופש מועט מצומצם ותחוּם.

החופש לבחור מאלץ לא לבחור בכל האפשרויות האחרות. חלופות מצמצמות.

-אני יכולה להסתדר בלעדיך ברנרד.

-שמח בשבילך.

-שמחה שאתה שמח.

האם אני באמת יכולה להסתדר בלי ברנרד?

-הו ברנרד.

הנה ימים באים, נאום לואיז, וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ושלום על ישראל.

עכשיו שלום בביתי, אומרת לואיז. שלום, האמנם?

כשיש שלום, לואיז מתקשחת ובורחת אל האכזר. ומורדת. אישה מרדנית לואיז.

-הו לואיז.

הנה ימים באים נאום לואיז, והחום המתעתע יפזר את פרודותיו לכל עבר, ובתינו, שקירותיהם מפיצים את הפרודות, יתמרדו ויתקצפו כנגד עול החום הזה המוחץ את קירותינו.

סימובליקה בגרוש, מחווה לרבקא שנתנה לי השראה, פוסט קיץ חם ודביק, מה זה בדיוק, לא ברור.