
שבת בבוקר, פותחת את עיניי, אור השמש מציץ מפתח החלון.
מתרוממת לי מהמיטה לאט לאט, ויורדת למטה לאכול את ארוחת הבוקר הרגילה שלי.
מסתכלת על לוח השנה ורואה כי היום חודש חדש - חודש נובמבר - החודש בו כבר מתחילים להרגיש את בואו של החורף.
כל חודש הוא התחלה חדשה, בכל חודש אני מצפה להיות טובה יותר, אך נשארת אותו הדבר,
ושוב אותם הדברים עוברים בראשי, שאני תמיד ישאר כמו שאני - כי ככה אני, אני לא צריכה
להשתנות בשביל אף אחד - רק בשבילי.
ובכל חודש משלימה עם עצמי, ומבינה שאני לא יצליח להשתנות - כי ככה אני.
אך את החודש הזה אני מתחילה ברגל ימין. בחודש הזה שינויים רבים היו לי - לטובה.
החודש אני יהיה מי שאני, ויעשה מה שאני ירצה, ויהיה עם החברות שאני רוצה להיות ( שאת החברות האלה מצאתי ),
אני לא ישתנה בשביל אף ילד או ילדה, ומי שירצה להיות איתי יהיה איתי בגלל מי שאני.
אני כל כך צריכה חופש - חופש מהכל , מחברים,בית ספר, לימודים. אבל החופש הבא רק בעוד חודש.
מחר יש לי מבחן בהיסטוריה, וביום רביעי מבחן בהבעה.
אבל כרגע אני די מצליחה במבחנים, במתמטיקה קיבלתי 95 ,במדעים 93 ובהיסטוריה 86.
אך תמיד יש לי את השאיפה למצוינות, ואם אני מקבלת מתחת ל90 אני כועסת על עצמי שלא קיבלתי ציון טוב יותר,
ואני לא אוהבת את התכונה הזאת שבי, אבל אי אפשר לשנות אותה.
בכל שבוע אני מחכה לסופו, לחופש של שבת, הרי כל אדם אוהב את שבת לא?.
מאחלת לכולם בהצלחה בחודש החדש, ומסר לחיים " אל תשתנה בשביל מישהו, הוא לא שווה את זה".
מיס דניאל™