מוות? איך מגדירים אותו? כנראה שבחיים לא נדע את התיאור האמיתי,אלא רק נדמיין אותו,מה המרגש,איך הוא נראה,הוא טוב הוא רע.
גיהנום,אומרים שלגהנום מגיעים האנשים הרעים שחטאו חטאים במהלך חייהם.
אולי אני בן אדם רע? חטאתי?
כי אני אט אט נרקבת בגהנום שכנראה אני בעצמי יצרתי,במו ידיי.
שליטה?פחחח מזה המילה הזו כבר 9 חודשים אני כבר לא יודעת לא את ההגדרה ולא את המשמעות של המילה שליטה .
וזה כואב,מאד צורב עד עמקי הנשמה,שורף את עורך ומשאיר סימנים שהופכים לצלקות שלא רוצות ללכת.
בגלל טעות אחת,בגלל חפזון כל עולמי קרס.
וכעת אני נמצאת כאן,בגהנום שאני יצרתי,נרקבת לאט לאט.
מתי זה כבר יגמר? ולחשוב שאני בכיתי על שנת 2008 שנראתה לי הגרועה שבגרועים,אך כעת היא נראת לי גן עדן ואני מתגעגעת אליה מכל הלב.
כנראה זה העונש שלי על כפיות הטובה שלי לא?
אין ספק,שזו,2009 היא השנה הנוראה ביותר בחיים שלי,ועל זה אני לא אגיד שנה הבאה שאני כפויה טובה.
כבר שנה וכמה חודשים שאני איתה,וכבר 3 שנים+ שאני איתן.
עם 2 הבנות המדהימות האלה,שאני פשוט מעריצה ומתה אליהן,שאני אוהבת אותן בדיוק כמו שאני שונאת אותן.
מנסה למצוא נחמה,בכל מיני דברים,כדי לברוח ולא לא להתעמת עם הבעיה,וזה עוזר מאד,אך ברגע שאני מפסיקה אני שוב חוזרת לראות
אותה מול הפנים,שמחה ומרקדת מתה להביס אותי,ולפי איך שהולך היא מצליחה.
כדורים,כדורים,כדורים בולעים אותם,שומדבר לא משתנה,הכל באותו מקום ,אם לא גרוע יותר.
אותה גברת רק בשנוי עדרת.
אלוהים? יש דבר כזה בכלל? יש פעמים שאני חושבת שכן,אבל שאני חושבת היטב ממש לא.
אחרת הוא היה עוזר לי.
בוכה ומתאבלת על האובדן של מ'. אהובי הגדול ביותר,האליל שלי,האבא שהיתי רוצה שיהיה לי.לא יכולה להוציא את מ' מליבי,מנשמתי ממוחי.
אני מתגעגעת אליו,רוצה שהוא יחזור.אם אלוהים היה קיים,הוא לא היה לוקח את האדם הטהור היחיד שנותר על פני האדמה הזו.
מ' תחזור בבקשה.:(
לפעמים אני חושבת שהוא ואני ממש דומים.
לשנינו יש משפחה שבמקום לאהוב אותנו לקבל אותנו כפי שאנחנו,דאגה רק לפגוע בנו ,להכות אותנו ולרמוס לנו את הבטחון העצמי ואת הנפש.
שנינו,בגלל מאורע מסוים שקרה,התחלנו להיות אובססיבים למראה החצוני שלנו,ודאגנו לעשות הכל,פשוט הכל כדי שנתחיל לאהוב את עצמנו ושסוף סוף יגידו
וואו אתם נראים נהדר.
שנינו,החברה לא קבלה אותנו ובמקום לכבד אותנו דאגה ללעוג לנו ולא לקבל אותנו ובמקום להודות ולפרגן על ההצלחה שלנו שבטיפה העלתה לנו את הבטחון העצמי,דאגה להפוך אותה לנוראית.
וס"כ מה הינו? שני ילדים שכל מה שהם רצו אהבה,שיקבלו אותנו.
אך עם המשפחה עצמה דואגת להשפיל אותנו,להכות אותנו,להגיד לנו מילים שנחרטים בלב שהופכים לצלקות מה יגידו האחרים.
אני אוהבת אותך מ' מאד!!!! אני לא אגיד תנוח על משכבך בשלום,כי בשבילי אתה עדיין חיי ונושם,אתה אימורטלי,אתה בחיים לא תמות אתה חיי ותמיד תהיה בחיים ותמיד תהיה המלך שלי ,מ' שלי,אהובי,אבא והלוואי שהמורשת שהותרת אכן תעזור להבריא את העולם.
I LOVE YOU!
אני בטוחה שיש המון שיגידו שאני הבאתי את זה על עצמי,או יותר נכון מרחמת על עצמי.
אני באמת לא יודעת,מצד אחד אם אני מרחמת על עצמי למה אני עושה את כל זה,מצד שני אם אני מרחמת על עצמי למה אני כותבת את כל זה ?
אני גם יודעת,שהמון יגידו שזה שאני ורק אני יכולה להוציא את עצמי מזה,אבל איך?
אני לא יודעת איך,הרצון שלי ממש לא נחשב פה,או שבעצם אני פשוט לא רוצה לצאת מזה.
כל כך המון נגודים,שלפעמים פשוט עדיף לא לגיד את זה.
לינוי,אם את קוראת את זה,אל תשנאי אותי בבקשה,אל תכעסי עלי,זה לא שאני לא סומכת עליך,פשוט כמו שרוצח לא היה רוצה לספר על הדברים הנוראים שהוא עושה,אותו דבר אני,ושנית,לא רוצה שתדעי את הדברים האלה,תחיי את החיים הטובים מגיע לך לדעת דברים טובים מזה,אני אוהבת אותך מאד,מקווה שנהנת בארה"ב אוהבת אותך.
כמו שאמרתי קודם לכן,היו זמנים טובים יותר.זמנים ממש טובים.
מצטערת על חפירה .
מקווה שאתן בסדר בובות שלי.
אוהבת ומתגעגעת
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
