יומן מסע-של ילדה עם לב קצת שבור...

אעעעע די כבררר

זהו אני בסדר...

יו יש כל כך מלא דברים מעצבנים ואני כבר מתפרקת...

כן אפילו אני לא יכולה להתמודד עם כל כך הרבה רגשות

יו אין לי כוח לפוסט אבל מה לעשות צריך להוציא על משהו וזה יהיה מסוכן אם אני אדפוק מישהו כמו שאני דופקת תמקלדת..

פאק זה לא נימע טוב חעח

למה הגלגל של הרולר שלי נהרס אבל ממש לגמרי כאילו?

למה אנשים חייבם להיות כאלה פוזאיסטיים ולעשן סתם ככה?

למה הוא כל כך   ? טוב לא משנה נימע את זה ממכם...

למה מעצבנים אותי?

למה הזה מכיתה ז' תקוע בז' והוא גמד?

למה ניפלט לי מול המדריכה שלנו שאני בן אדם משועמם ואני מתסכלת על הקיר וכל מיני דברים על הבודדות שלי? (בטח היא חושבת שאני פסיכית)

למה אמרו לי שאני לא מחייכת הרבה וזה גורם לאנשים כאילו לשנוא אותי?

למה בעצם אני כותבת את כל זה?

למה כל כך הרבה שאלות ואין לי אפילו תשובה אחת?

למה אני תקועה ככה?

בדרך כלל אני תמיד מוצאת את התשובות אבל למה הפעם לא?

זהו סיימתי יאללה היתי