בקהאם מתקשר...הוא יושב עם ידידה והם חושבים על להיפגש איתי.. אני באמת חלק מחיים של אחרים?
אני כלכך בנאדם לא סימפטי ועדיין יש אנשים שאני חלק מהחיים שלהם?
לפעמים אני חושבת על זה.אני לא בנאדם שיותר מדי מתחבר.אין לי חברות אמת,אין לי יותר מדי ידידים למרות שלאחרונה רכשתי כמה
אני לא שופכת את הלב ובכלל לא נוח לי להראות כל סוג של רגש.חברי,אוהב,או כל דבר שיחשוף את הלב שלי שנמצא במעטפת עבה של קרח.
אנשים שונאים אותי? מתארת לעצמי שכן... ואם אני אמות חס וחלילה מתאונה..אנשים יגיעו רק מצביעות ויגידו שהיא הייתה כלכך קרה אבל הייתה מצחיקה ותמיד הייתה מעוררת מסיבות... זה כל מה שאני? אני חיית מסיבות ואני מאירה כל חדר..אני יודעת את זה..זה כן אמרו לי. אני לא עדינה ולא חברותית.אני גסה וקולנית ואני אוהבת את זה.
אני ניראת נשית ומטופחת ובלונדינית עם עיניים כחולות וכל אדם שלא מכיר אותי יגיד שאני הבנאדם הכי עדין ונחמד. ואז אני פותחת את הפה... ואני הכי גבר בעולם.
ויש אנשים שכלכך אוהבים את זה ואחרים אומרים שאני השטן.וכבר כלכך הרבה אנשים אומרים את זה.
המון אנשים הזהירו את המאבטח מפניי...אמרו לו שהוא ייפגע ושהוא יהיה סמרטוט אם הוא יהיה איתי כמו כל האקסים. אני רומסת גברים הם אומרים.
אני בנאדם רע בלי רגשות.
מאבטח:את מתגעגעת אליי?
ג'יאל:לא
מאבטח:נו תגידי את האמת... את לא מתגעגעת?
ג'יאל:ממש לא
מאבטח:אולי קצת?
ג'יאל:אולי טיפה ממש קצת
מאבטח:אני לא מאמין...עשית לי את היום עכשיו.
ראיתי את חברה שלי היום משתחררת..והמפקד שלי בכה מהתרגשות.. וכולם היו נורא עצובים...היא כזו בחורה טובה
ועליי? ייבכו? יעשו לכבודי שתייה? קשה לי להאמין...אני אחסר אני יודעת..אני עושה את כל הרעש והצחוקים...אבל רגש? איזה רגש?
זה משהו שיכול להשתנות בכלל?