הבלוג של חציל פשוט

אנשים כשאתה עצוב זה הופך את היום לחרא כשאתה עצוב היום לא ניגמר כשאתה עצוב גם לחברים שלך עצוב כשאתה עצוב בה לך ללכת למקום אחר כשאתה אצוב בה לך למות וזה אסור

ילדים נערים מבוגרים וזקנים מיתאבדים ביגלל זה זה מסוכן! אל תגיעו למצב שאתם עצובים . ליפני שבוע בארך קמתי ברגל שמאל (קמתי לא טוב) וכול היום שלי היה חרא כאב לי הבטן היה לי עצוב רציתי ללכת הביתה רציתי לישון ולקום שהיה יותר טוב, וזה כקרה לכולם מדי פעם שהיום שלהם מיתחרבן.

אבל לא לכולם זה יום אני ניכנסת לבלוגים אנשים מדברים איתי וכולם רק  מיתלוננים כמה שרע להם ואצוב להם והם מיסכנים ויש תקופות מגעילות שאולי רבתי אם חברים המצב בבית לא טוב קשה לקום בבוקר ולדעת שיש מישהוא שהולך עכשיו למות ומישהוא שהולך להרוג מיליוני חיות מיסכנות זה קשה..

אז החלטתי שבפוסט הזה אני יתן לכם דרך להיתמודד אם זה אז כמה טיפים:

טיפים:

-כול יום להישתדל להגיד בוקר טוב למשהוא,זה נותן הרגשה טובה.

-לדעת שיש לך לפחות משהוא אחד שאתה אוהב ולפחות מישהוא אחד שאוהב אותך,זה חשוב.

-להישתדל לחייך כמה שיותר(אתם יכולים לקבוע עם חברים שלך שיום שלם את מחייכים בתור מישחק),כשרואים שאתה מחיך רואים שאתה שמח ואז גם אחרים שמחים.

-ליבדוק שאתם צוחקים כמה פעמים ביום(אבל צחוק אמיתי),זה נחמד.

- להגיד תודה אל דברים שנותנים לכם.

-לשחק מישחקים ילדותים עם חברים זה תמיד מצחיק ,חשוב להיתבגר לאט בגיל 12 לא צריך לדבר רק אל היתבגרות תהנו מהחיים תנצלו מה שיש לכם ואל תירצו רק עוד.

לא להיתלונן על כול דבר!

מקווה שעזרתי תיכתבו לי עם זה אזר לכם...

ועוד משהוא קטן...

(מי שמכיר אותי ויודע אל מי אני מדברת אני לא רוצה להעליב וזה גם לא רק הוא אני רואה את זה כל הזמן וחשוב לי להזכיר את זה{המבין יבין} לא כתבתי את הסיפור בדיוק כמו שהוא היה כי כראו לי אוד הרבה מיקרים כאלה)

היום ישבתי עם כמה חברים, קיבלנו לביבות , כשגמרנו אחד מהילדים לא גמר ואחד אחר ביקש מימנו קצת ואז הוא הבי לו פרור בישביל הצחוק... והוא ביקש עוד קצת ואז עוד..

והיה לי קשה לראות אותם מיתחננים לפרור אנשים תגידו תודה רבה שיש לכם מה לאכול ולא נורא אם אמא שחכה לשים אוכל אז כמה שעות לא תאכלו לא צריך להיתחנן לאוכל יש לכם כמה ארוחות ביום אם אתם קוראים את זה זה אומר שאתם יודעים לקראו ולמדתם ויש לכם כסף ללימודים ומחשב, אז תגידו תודה כי לילדים בשואה לא היה להם אני מצדיקה את ההיתחננות לאוכל לילדים בלי בית והורים שלא לומדים..

אז תחשבו אל זה קצת זה באמת באמת  חשוב!!!!