טוב הינה זה זהו סיימתי תבצפר! 12 שנה של לימודים ואכשיו בדרך עוד 3 שנים של צבא שזה גם סוג של לימוד.
הינה כמה משפטים שאנשים חשובים (בשבילי ובכללי) כתבו בספר מחזור של הפנימיה:
"האהבה אינה יודעת את מידת עומקה עד שעת הפרידה, יש משהו
מן השחרור ומשהו מן העינוי בכל פרידה ומכל אדם"
..."לסיום... ישנה חממה שגידלה אתכם שש שנים
לא לשכוח לבוא לבקר ולשמור על קשר אחד עם
השני
הייתם גדולים מהחיים ואם אתם זקוקים למעוף
או אזרה כל שהיא לא להסס ליצור קשר."
"לא ניתן ללמד אדם דברים שאינם קיימים כבר בתוכו. ניתן רק לעזור לו להוציא
החוצה את אותן היכולות הקימות בו"
"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מידי, הפחד
העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו ולא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו מכל.
אנחנו שואלים את אצמנו, איזה זכות יש לי ליהיות מבריק, יפהפיה,
מוכשר ואהוב? למען האמת, איזה זכות יש לכם לא להיות?
כל אחד צאיתנו נושא את הקסם הזה בתוכו. כאשר אנחנו נותנים
לאור הפנימי שלנו לזרוח אנחנו מעניקים, בלי מודע
רשות לאחרים לעשות כמונו. כשאנחנו משוחררים מהפחדים
שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים..."