פרק 6.
אחרי שטום
הלך, המחשבות כמובן לא נתנו מנוח.
לפעמים ברגעי
לחץ אני מעשנת, באותו רגע התחשק לי.
מה שטוב בחדר
שלי שבחלון יש מדרגה כזאת שאפשר לשבת עליה
ישבתי לי, ולרגע שכחתי פרט חשוב, החלון שלי מול חלונו של טום.
ראיתי אותו
נכנס לחדר שלו, לוקח גיטרה מאוד יפה, קלאסית, ומתחיל מנגן, מוזיקה עצובה אבל
מהממת, מושלמת.
כשסיים לנגן
החלטתי להגיד משהו.
"זה היה
מדהים..". אמרתי, טום הסתובב בבהלה.
"וואו
לרגע שכחתי שהחדר שלך מולי.. תודה.. באמת אהבת?". שאל.
"כן..
זה היה מושלם". אמרתי.
"ממתי
את מעשנת??". שאל.
"פעם
ב..". עניתי.
"לחץ?".
שאל.
"חח
כן..". עניתי.
"וממה
יש לך לחץ עכשיו?". שאל.
"עכשיו
זה לא לחץ עכשיו זה מחשבות שלא עוזבות..". עניתי.
"אני
מצטער אבל אני צריך אני לזוז למטה.. לילה טוב, מחר איך שאנחנו מתעוררים אנחנו
אצלך". אמר.
"אין
בעיה.. לילה טוב". עניתי וכל אחד מאיתנו פנה לדרכו, אני לישון וטום למטה.
-אצל טום
וביל-
"נו מה
היה?.. שמעתי שניגנת בגיטרה אז משהו קרה". אמר ביל כשטום התיישב לידו בסלון.
"אני
חושב שאני אנסה להכיר אותה יותר להראות שאני מתעניין בה.. לקחת לאט לאט כי כמו
שאמרת היא שונה, ואני מרגיש את זה, בכל הגוף ואני רוצה להיות איתה". אמר טום.
"אני
שמח שאתה לוקח את זה לאט לאט.. אני באמת לא רוצה שעוד פעם יקרה משהו". אמר
ביל.
"והיא
סיפרה לי גם שהייתה לה מערכת כמו אצלי, מבוססת רק על סקס". אמר טום.
"מה היא
לא בתולה?! הייתי יכול להתערב שהיא אחת כזאת שמחכה..". אמר ביל.
"כנראה
הרגש השתלט עליה". אמר טום כמישהו שחווה את זה.
"ומחר
אנחנו הולכים לעזור לה לעצב קצת את החדר.. לצבוע וזה". אמר טום.
"אוקיי..
טוב אני זזתי לישון אני עייף לילה טוב". אמר ביל.
"לילה
טוב". ענה טום.
"רגע
ביל". אמר טום וביל הסתובב.
"כן?".
שאל ביל.
"אתה לא
חושב שזה מוקדם מידי?". שאל טום.
"יכול
להיות.. בגלל זה צריך לקחת הכל לאט, כמו שאמרת". אמר ביל ועלה למעלה.
טום עשה גם
ככה ועלה לחדר, לא לני שהציץ לחלונה של קייט וראה אותה מתכסה בשמיכה.. חייך חיוך
קטן ואמר כאילו לעצמו "לילה טוב".. כשזה היה מכוןן אליה.
"קייט,
קייט!". שמעתי את קולה של אמא, מעירה אותי.
"מה?!".
שאלתי עם עין אחת פתוחה.
"יש לך
אורחים". אמרה.
"מי?".
שאלתי.
"שני
בנים, זזתי לעבודה אני מעלה אותם לפה ביי". אמר ויצאה מהחדר.
"פאק!".
באותו רגע קמתי כמו סערה, מהר הלכתי למראה לראות איך אני נראית, השיער דווקא נראה
בסדר שמתי חלוק ויצאתי מהחדר.
"היי".
אמרתי כשירדתי מהמדרגות.
"היי לא
רצינו להפריע לך לישון אנחנו יכולים לחזור מאוחר יותר". אמר טום.
"לא לא
זה בסדר גם ככה כבר.. מה השעה?..". שאלתי.
"שתיים
עשרה קמנו היום מוקדם". ענה ביל וחייך בגאווה.
"חח זה
בסדר תיקחו תאכלו תשתו מה שבא לכם אני אלך להחליף בגדים". אמרתי.
עליתי מהר
לחדר ולבסוף לבשתי שורט ג'ינס וטישרט צהובה עם ציור סמל של נייק בצבע אדום, אספתי
את השיער לעגבנייה קצת איפור והייתי מוכנה.
"בואו
תעלו". אמרתי.
עלינו אליי
לחדר.
"טוב אז
ניגשים לעבודה?". שאל טום ושפשף יד ביד.
"יש לך
עיתונים? צריך לכסות לפני שצובעים". אמר ביל.
"וואו
ביל לפעמים אתה מה זה חכם..". אמר טום.
"ולפעמים
אתה מה זה מצחיק..". אמר ביל בציניות.
"הנה
עיתונים, וזה הצבע". אמרתי, העיתונים היו על הרצפה והצבע על השולחן.
אחרי שכיסינו
הכל התחלנו לצבוע.
"אז איך
צובעים?". שאל טום.
"הכל
בבורדו אחרי אני אוסיף ציורים בוורוד לבד כבר". אמרתי.
"טוב אז
קדימה". אמר ביל, כולנו הרמנו מברשת והתחלנו לצבוע.
"תדליקי
מוזיקה". אמר טום.
"איזה?".
שאלתי.
"היפ
הופ".
"גרין
דיי". ענו שניהם פה אחר.
"קצת
מהכל?". התפשרתי.
"מתאים".
ענו שניהם.
"טוםםםם!!!".
לפתע ביל צעק.
הסתובבתי
וראיתי שהלחי של ביל כולה בצבע, וטום צוחק.
אבל הוא לא
צחק הרבה, ביל החזיר לו מהר מאוד, שניהם עמדו הסתכלו אחד על השני כאילו מתכננים
מלחמה, ואני עמדתי בצד צוחקת.
"מצחיק?".
שאל טום עם חיוך ערמומי.
"חח
כן.. תסתכלו על עצמכם". אמרתי.
"אם
אנחנו ככה אז גם את!". אמר ופתאום שתי מברשות עבר לי על הבגדים.
ככה זה
המשיך, צחוקים, התזות צבע (והרבה..) עד שלבסוף סיימנו.
"סיימנו!".
הכרזתי לבסוף.
"כן..".
אמרו שניהם ונפלו על המיטה.
"טוב
יאללה קומו בואו נלך לאכול משהו". אמרתי.
"אממ
אני אזוז להתקלח". אמר ביל.. "גם יש לי לעשות משהו..". המשיך.
"אוקיי".
ענינו אני וטום.
"אז מתי
אמרת שאמ מופיעה?..". שאל טום.
"מחר
בתשע". אמרתי ונזכרתי שיש הופעה..
"אל
תדאגי אני בטוח שאת תהיי הכי טובה שם". אמר טום וחייך.
"תודה..".
אמרתי.
"אז מה
גם את גרה רק עם אמא או שאבא עובד איפשהו?". שאל טום.
"עם אמא
ואחות בת 18.. ואתם?". שאלתי.
"רק
שנינו ואמא, אבל אמא שבוע בבית שבוע בעבודה". ענה טום.
ככה המשכנו
לדבר הוא בעיקר שאל אותי על ישראל ואני אותו על הלהקה..
"וואו
כבר 8..". אמר טום כשהציץ בשעונו.
"אה
וואי מצטערת אם עיכבתי אותך או משהו.. חחח אני אוהבת לדבר". אמרתי קצת
במבוכה.
"זה
בסדר.. אני אוהב להקשיב, לא עיכבת אותי. פשוט הזמן טס כשנהנים..". אמר טום
ובאותו רגע צלצל הפלאפון שלי.
"רק
שנייה..". אמרתי ועניתי.
"הלו?".
עניתי.
"כן
אמא.. טוב בסדר.. כל השבוע היא אצלה?.. כן כן אני אסתדר אל תדאגי ביי".
וניתקתי.
"משהו
קרה?". שאל כשראה שהחיוך יורד לי.
"לא
משהו מיוחד.. רק מנסה להבין לה אני לא כמו אמא שלי ואחותי.. שתיהן אצל חברים
שלהן.. אם אפשר לקרוא להם חברים של אמא שתוי ומסומם ושל אחותי מסומם חסר שכל..
לפעמים אני חושבת שאני מאומצת או משהו כי זה ממש לא הסגנון שלי..". אמרתי
וטום צחק.
"חח
מה!?". שאלתי והבאתי לו מכה קטנה.
"מצחיקה
את.. וחוץ מזה אם את מאומצת זה הפסד שלהם לא שלך.. ומה אכפת לך?! בית לבד לעצמך
בלי חפירות בלי כלום". אמר טום.
"כן..
בכל זאת אני צריכה לחזור על הריקודים להתקלח וללכת לישון..". אמרתי.
"גם אני
אלך ביל לבד שם כבר הרבה זמן..". אמר טום וצחקק.
"כן
אה.. מאוד מסוכן". אמרתי בציניות וקמנו שנינו.
"טוב אז
לילה טוב קייט ונראה אותך מחר!". אמר טום והלך.
"רגע
שנייה" הוא פתח את הדלת ונכנס.
"משהו
קרה?". שאלתי.
"אממ את
יכולה אולי להביא לי את המספר שלך? כי אנחנו שכנים וגם באותה כיתה אז.. ".
אמר טום.
"כן כן
ברור, תרשום..".
הבאתי לו את
המספר נפרדנו בנשיקה בלחי והלכתי להתקלח.
-7:00 בבוקר,
יום חמישי, יום ההופעה-
הפעם קמתי
בבוקר בלי שום בעיה, ההופעה היום בתשע.
הרגשתי דגדוג
של לחץ בבטן.
"בוקר
טוב ג'ק..". עניתי לפלאפון.
"בוקר
טוב, מתי את יוצאת?". שאל.
"בשמונה,
אני על הסקייט". עניתי.
"טוב..
אני שם כבר בשמונה מסיעים אותי, רוצה לנסוע איתי?". שאל.
"טוב
סבבה מתי לצאת?". שאלתי.
"בחמישה
ל, אנחנו ניקח אותך". אמר.
"אוקיי
תודה..". אמרתי.
"אין
בעיה נתראה ביי". אמר.
"ביוש".
אמרתי וניתקתי.
התיק של
הבגדים והנעליים היה מסודר עוד מאתמול, לבשתי מהר סקיני בהיר, טי שרט שחורה עם נצנצים
וציורים בכסף, ונעלי עקב שחורות פיפ טואו, קצת איפור, כי אני שם אתאפר כבר, קוקו
וראיתי שיש עוד רבע שעה אז ירדתי לשתות קפה.
"שלום".
אמרתי כשנכנסתי למכונית. אמא של ג'ק הסיעה אותנו.
"בהצלחה
לכם!". איחלה כשהגענו לבית הספר.
"תודה!".
ענינו ויצאנו.
"מתרגשת?".
שאל.
"אין לך
מושג כמה". אמרתי.
"חח אל
תשאגי יהיה בסדר מקסימום תעשי פריסטייל". אמר ושם את ידו על כתפיי.
אם רק הוא
היה יודע שלא בגלל הריקוד אני מתרגשת..
נכנסנו לאולם
ספורט, שבו כל האירוע יתרחש, וכבר ראינו את דני מחלק הוראות.
"הו
שלום לכם, לכו מהר להחליף בגדים ואני אבדוק את כולם". אמר.
הלכנו להחליף
בגדים.
לבשתי חולצת
קפוצ'ון קצרה, חולצת בטן, דגמ"ח שעל רגל אחת הוא מגיע עד לברך ובשנייה עד
למטה, נייק לבן עם אדום ושיער פזור.
יצאתי
והתחלנו במתיחות, מתברר שלא נשאר לנו זמן לחזרות, בשיחה שדני עשה איתנו הוא אמר
ששאר הקבוצות זקוקות לזמן אימון כי הם לא הכי מוכנים אז הוא ויתר על שלנו.
יצאתי מהאולם
כדי ללכת לקנות מים.
"קייט!".
שמעתי לפתע, הסתובבתי וראיתי את טום רץ אליי.
"היי מה
נשמע?". שאלתי.
"בסדר,
מה את קונה?". שאל.
"מים".
עניתי.
"אני
אקנה לך". אמר ובמהרה נדחק אל ההמון ויצא תוך כמה דקות עם בקבוק מים.
"קח".
אמרתי והושטתי לו כסף.
"עזבי,
עליי". אמר.
"תודה".
"משהו
קרה?". שאל.
"לא
סתם.. מתרגשת קצת". אמרתי.
"את
הולכת לאולם?". שאל.
"כן,
בוא איתי". אמרתי.
"בואי..
גם ככה אין שיעור". אמר.
"אז למה
הגעת מוקדם?". שאלתי.
"שיערתי
לעצמי שתצטרכי קצת תמיכה". אמר וקרץ.
"איי
איי איי טום קאוליץ.. אתה תמיד כזה חנפן?!".
"אני?!
חנפן?!.. טוב קצת חח אבל רק למי שבא לי". אמר.
"פשש
איזה פריווילגיה יש לי!". אמרתי.
נכנסנו לאולם
והתיישבנו מאחורי הקלעים כדי לא להפריע לאנשים אחרים בחזרות.
"בואי
נשב שם". אמר והצביע על פינה מבודדת מכולם.
"בוא".
אמרתי והלכנו לשבת.
"שומעת
רציתי לשאול אותך משהו". אמר.
"תשאל".
אמרתי.
"היום
יום חמישי ומחר כיתות יא' לא לומדים כמו כל ימי שישי אז חשבתי אולי תצאי איתי
היום? ז"א איתנו עם כולנו?". שאל.
"ברור
אני אשמח להכיר עוד אנשים..". אמרתי.
"קייט!!!
מתחילים להכניס את כולם בואי!". צעק לי ג'ק.
"זה
הוא? שאת רוקדת איתו?". שאל טום.
"כן..
טוב אני אזוז נדבר אחרי זה". אמרתי.
"ביי,
בהצלחה! אנחנו בשורה הראשונה נעודד אותך". אמר וחיבק אותי.
"תודה".
אמרתי ורצתי מהר.
הנה זה מתחיל
המסך עולה, בהתחלה קטע עם פנסים, חושך.
יצאנו ונשמעו
קריאות ומחיאות כפיים רמות.
כל הקטע הלך
לנו מצויין ואז הגיע הקטע שלנו.
בסופו ראיתי
את החיוכים של כולם, דני, טום, ביל, ג'ק ושל הקבוצה והבנתי שעשינו את הקטע מושלם.
בסוף כשקדנו
כל הקהל עמד על הרגליים והריע לנו.
בסוף היום
חזרתי הבייתה מותשת אבל מרוצה.
ואז נזכרתי..
יום שבת יש טיול שנתי ל-3 ימים!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אחת שכזאת..
