דונטלי מג’’יק-סיפור בהמשכים

פיצוץ גדול נשמע וג'ק,רבקה,מילי ולורנזו מיהר לראות מה קרה.

"רובין ואנג'לה בחיים לא יסתדרו"אמר ג'ק

רובין ואנג'לה קמו ומיהרו להמשיך בקרב.הנערים מיהרו לעצור בעדם...

הם היו בני 15 וכבר מתקופת גן הילדים רובין,ג'ק ולורנזו שנאו את אנג'לה,רבקה ומילי     

היה בניהם סכסוך בלתי מוסבר........

"רובין!"אנג'לה אמרה בקול זועם"מניאק אחד תראה מה עשית!"

רגלה של אנג'לה הייתה חבולה אך גם גופו של רובין לא היה הכי בריא..."אני עשיתי?!" צעק "אם לא היית מטילה את לחש הלבה הזה לא היה צורך להטיל לחש שיתנגש בו! זה המגן היחיד ללחש הלבה!,עוד לחש לבה! תקשיבי קצת בשיעורים,פריקית!"

"אני אולי פריקית אבל אתה פריק של ספרי כשפים!"אמרה

"תפסיקו!"צעק ג'ק"לא עובר יום בלי לחשי פגיעה והרס?!"

ידו של ג'ק נגעה בעץ והעץ קפא

"מה זה היה?" שאל לורנזו בעודו נרתע לאחור

"אני לא יודע..."ענה ג'ק אבל זה עושה בי צמרמורת... אני הולך לבדוק את זה אצל המנהל.

                                                ...       

"מר מריוס אני יכול לקבל את סוג הדם שלך?"שאל המנהל

"+18 Z " ענה ג'ק "כמו של מכשף רגיל"

"זה לא של מכשף רגיל" ענה המנהל "כוח הקפאה הוא כוח של ששת הנבחרים,כוח אחד מהם בידך ואתה יכול למצוא את חמשת הנבחרים האחרים."אמר המנהל "תקלע למטרה באמצעות קרחון" אמר המנהל והציב לוח קליעה למטרה בחדר.

הקרחון של  ג'ק גע במקום בלוח שהיה רשום"גרוע ביותר!" "ניקוד80 - "

"טוב יש לך 180 נקודות להת..."

נשמע פיצוץ אדיר שגרם לרעידת אדמה

"ג'ק,תקרא לרובין ולאנג'לה,חברים שלך..."

                                                   ...

"זה הכול בגללך!" צעק רובין

"מספיק!" אמר המנהל "שניכם...לריתוק! קדימה עכשיו!!!!!!"

"ריתוק?!" שאלו

"כן,ריתוק על זה שכבר שחטתם את החצר ועוד אנחנו במלחמה

"אנחנו במלחמה?" שאלה אנג'לה

"עוד מלפני שבוע" אמר רובין

"אתם מרותקים לפה" אמר המנהל"עוד מעט יבוא הסגן שישמור עליכם יש לי דברים דחופים לעשות"

"חכה!"אמר רובין אך המנהל נעלם וכעבור שנייה הסגן ישב מולם.

רובין ואנג'לה הביטו זה בזו כרוצים להגיד משהו אך בכל פעם שפגש מבט אחד את מבטו של השני,כל מבט פנה לכיוון אחר.

"אני הולך להגיד למנהל משהו"אמר הסגן.אמר ונעלם.

"מצטער שקראתי לך פריקית"אמר רובין

"זה בסדר"אמרה"סליחה שקראתי לך חנון!"

"זה רגע היסטורי"אמר רובין"אנחנו מכירים 12 שנה מתוך 15 שנים וזאת הייתה הפעם הראשונה שדיברנו בלי לריב"

אנג'לה צחקה

"בוא נברח מפה"אמרה

"אני לא חושב שזה רעיון טוב"אמר

"חנון אחד!" אמרה "אני ברחתי מ15 ריתוקים שהמורים שכחו להטיל כשפי הגנה על הדלתות"

 איך הדלתות לא היו נעולות?שאל

"כישוף אולטרי-מטריוס"אמרה "רבקה לימדה אותי, זה לעשות שאנשים ישכחו את מה שהם התכוונו לעשות"

רובין קם מהכסא ושניהם התקדמו לעבר הדלתות.

אנג'לה ניסתה לפתוח את הדלת,היא הייתה נעולה.

אנג'לה כיוונה את ידה את הידית ואמרה"קליצר"ניצוצות צהובים פגעו בידית אך הידית לא זזה ממקומה.

"תנסה אתה" אמרה

"לא היית מרוכזת?"שאל

"יכול להיות,תנסה כבר לפני שהסגן לוגנור יחזור!"אמרה

רובין עצם את עיניו בחוזקה ,התרכז,שלח את ידו אל הידית ואמר"קליצר"

ניצוצות צהובים פגעו בידית,הידית הסתובבה ונפתחה.

"כנראה הוא שכח לנעול את הדלת גם בלי כישוף  אולטרי-מטריוס"אמרה

"הוא לא השתמש בהם בכלל" אמר"הוא פשוט נעלם"

הם הלכו במסדרון ורצו בחצר ונעצרו ליד העץ הקפוא.

"אתם לא אמורים להיות בריתוק?" שאל ג'ק

"מה זה עינינך מינוס שמונים?"שאלה אנג'לה

"אנג'לה כישוף אולטרי-מטריוס,אם משתמשים בו פעמים בשעה על אותו בן אדם הוא יתעלף"אמרה רבקה "אני אלפית,אנחנו טובים בכשפים כאלה"

העץ הקפוא שלידם פער את פיו וירק לידיו של רובין מכתב,רובין פתח את המכתב וזה מה שהיה כתוב בו:

                                                         "רובין היקר"

"נחש מה? עוד שלושה ימים אני מגיע לאורתניוס,תבוא אליי עם כל חבריך בשעות הערב,אני אהיה בחווה שלי.

נחגוג!תהיה מוכן!גם הוריך יהיו שם,תתכונן לבצע כשפי חגיגה משוגעים!.

נתראה בעוד שלושה ימים!.

דודך,קארל

רובין הקריא את המכתב לחבריו

"נחמד מצידו שהזמין גם אותנו"אמר לורנזו

מילי פיהקה פיהוק רחב

"כבר 11 בלילה כדאי שאני אלך לישון"אמרה

"טוב ביי" אמר רובין "אני צריך ללכת,לילה טוב!"

"טוב, גם כולנו" אמר ג'ק בייייייייייייייי

________________________________________________________________________________________________

יצא לי פרק קצת קצר.... הפרקים הבאים יהיו יותר ארוכים

אל תישכחו להגיב