Up from the skies

כשהוא רואה אותי הוא ישר מחייך,

וכשאני באה להגיד לו שלום הוא מחייך אליי כולו מאושר לראות אותי.

וכשאנחנו סתם מדברים על דברים רנדומלים אני רואה שהוא תמיד עם חצי חיוך כשאני מדברת.

וכשכולם אומרים שהוא עצבני ומרושע אני לא מבינה על מה הם מדברים כי הוא תמיד הכי מקסים שיש איתי.

והכי חשוב, הוא מעריך אותי, הוא חושב שאני נפלאה וחכמה, זה לא מובן מאליו בשבילי.

רוב האנשים חושבים שאני פאקצה מטומטמת, כי אני אוהבת דברים פאקצים מטומטמים ומשתמשת המון בסיומת "וש" אבל כבר לא אכפת לי, שיחשבו. פעם זה מאוד העציב אותי ועכשיו אני חיה עם זה יפה. אבל משום מה הוא תמיד חשב עליי דברים טובים וזה גורם לי ליותר בטחון עם עצמי.

יש שיגידו שהאהבה שלי אליו פתטית ומוזרה אבל זאת לא אהבה כמו שכולם חושבים, זאת אהבה אחרת וטהורה כי אני מעריכה אותו בטירוף, בשבילי הוא כבר כמו אח גדול ואני כל כך עצובה לעזוב אותו.