חזרתי משבוע סד"ח מהמם בירושלים, באמת היה נפלא. כמובן היו שינויי לוז מטורפים ובלתמים מפה עד להודעה חדשה בעקבות המצב הבטחוני, גם שונו מלא אתרים כמובן ופספסנו המון אבל כמובן עדיף כך!
היה דיי פסיכי שם כי במלא מקומות שהיינו היה פיגוע ממש לידינו, בעיר העתיקה, בגבעה הצרפתית. מפחיד בטירוף. וגם ריק שזה מוזר לי.
אז אתמול היינו באיזה מקום ודברנו בכיף שלנו על מדינה יהודית דמוקרטית (האומנם?) וכו' ואז פתאום שמענו בום פסיכי, היינו בטוחות שמחבל בא לפוצץ את החיים שלנו. אני כמובן ראיתי את כל חיי עוברים לנגד עיניי. הייתה היסטריה כמובן, הבנות צרחו וחפשו לאן לברוח וגם המפקדות המהזה קרביות שלנו.
היה איש בטחון מהזה גבר שם שכעבור לא יותר מ5 שניות!!! הוא רץ וישר טען את הנשק שלו והוא היה סוגשל אגדה, גם מפקדת אחת והמ"מ.
ואז בסוף מסתבר שזה סתם היה אגזוז של מכונית שהתפוצצה.
ההלחצות ההיסטרית הייתה כי היינו בירושלים. מניחה שבבית לא הייתי נכנסת לכזאת היסטריה
עוד שבוע וחצי אני מסיימת את הקורס

לא יודעת אם לשמוח או לא...