החיים שלי

זה כל-כך באסה!

עכשיו חופש סוכות ותכננתי שבעמוד הראשון שאני כותבת אני אתאר כל מיני דברים אבל פשוט אין לי כוח..אני פשוט פגעתי בעצמי,במובן הנפשי ובמובן הפיזי,אני מרגישה שנגמרו לי הכוחות או שאולי זה קשור שאני כותבת את זה כואב לי הראש ויש לי חום של 37.4 [?] אני לא יודעת,אבל מה שהכי בטוח שאין לי כח גם לבאס אתכם...אבל בת'כלס לא אכפת לי על מה שאני עושה..בכלל לא..אני משקרת המון פעמים,אבל אני לא ילדה רעה...זה פשוט שאני לא יודעת להגיד איזשהי מילה והמילה הזאתי היא לא.אני לא יודעת להגיד לחברות שלי "לא רוצה ללכת איתכן" או "לא בא לי ללכת איתכן,אין לי כוח" ואני צריכה ורוצה להגיד את זה ובמקום זה אני סובלת את עצמי כי החברות שלי הן אומנם חברות שלי,ואני שונאת אבל פשוט שונאת להיפגש עם חברות..אני אוהבת שאני באה אל אחרים אבל לא שבאים אליי...DX

יש לי רצון לצרוח. זה הכל

כתבתי שיר

זה הכל

באלי פתאום לעוף,וזה הכל.
באלי לצרוח,זה הכל
באלי להביץ וללכלך,זה הכל
באלי לקלל מישהו,זה הכל
באלי לשבור משהו,זה הכל
באלי לריב עם מישהו,זה הכל

ודבר אחרון שאני רוצה;

באלי למות,זה הכל

זה כל מה שעל ליבי...יש בי ציפור שמתה להתפרץ מתוך ליבי הקפוא
והציפור הזאתי תעזור לי להתחמם

למה היא מחכה??למה היא לא עוזרת לי כבר?

זה עצוב שאלו התחושות שלי אבל לכל אחד יש את מה שהוא רוצה.

ואני חייבת:

חייבת פתאום לעוף,זה הכל
חייבת פתאום לצרוח,זה הכל
חייבת פתאום להרביץ וללכלך,זה הכל
חייבת פתאום לקלל מישהו,זה הכל
חייבת פתאום לשבור משהו,זה הכל
חייבת פתאום לריב עם מישהו,זה הכל

חייבת פתאום להתעשת,ולחיות את החיים.

זהו...

נחמד לא???טוב גם אני חייבת לנשום לרגע מוזיקה, והכל יהיה כמו שצריך..טוב חזר לי המצב רוח  ועכשיו אני רוצה לדבר קצת על האתר...האתר שחור ולבן ביחד כי הפכים במתהפכים אצלי..לפעמים אני שחורה ולפעמים לבנה,לפעמים מדוכאת,לפעמים שמחה.

זהו ואני נשבעת שבפעם הבאה שאני כותבת פה אני אעשה משהו יותר שמח (=