הרבה פעמים קרה לי שלא רציתי להיות מי שאני באמת גם אם זה בדברים הכי קטנים שיש, ראיתי מישהו בטלויזיה או שזה מישהו שקרוב אליי?אני אהיה חייבת לקנא בו במשהו שהוא עושה ואני לא. זאת בעצם התכונה הרעה שבי אני לא באמת שלמה עם עצמי ואני מקנאה באחרים.הינה כמה דוגמאות:
פעם בת דודה שלי שאני מאוד אוהבת קראה לפעמים לאנשים מידי פעם "אחי" וזה נשמע לי מגניב, אז התחלתי לקרוא לחלק מה האנשים "אחי", עכשיו הפסקתי. אני לא באמת מבינה למה אני עושה את זה, זו לא אני. או שפעם לחברה שלי היו הרבה חלונות בסרגל כלים תמיד, אני קינאתי והתחלתי לפתוח הרבה חלונות למרות שזה לא נוח לי ואני אוהבת שהכל אצלי מסודר ואסתטי. לא נוח לי שאני כל הזמן מקנאה ורוצה להשתנות ואני מאוד מקווה להתשנות בזמן הקרוב ולהיות אני ורק אני.
עכשיו אולי הכרתם את הצד הפחות טוב שלי, אבל זה כל הקטע בבלוג, לפרוק את הרגשות ומה שאנחנו חושבים באמת על עצמנו ועל העולם, מקווה שאשנה את התכונה.
23.10
היום בבית הספר היה יום מיוחד בשבילי, לא למדתי שום שעה. חברה טובה שלי ואני מפקדות (לא משנה של מה) במשך 4 היינו שלושה ילדים מכיתתי ואני.ריעננו לנו את החוקים, עשו לנו פעילויות מעניינות והכירו לנו ילדים מהסביבה שלנו. בגלל שהפסדתי את שיעורי אנגלית ותנ"ך היו לי הרבה שיעורים+שני בחנים שאניצריכה לעשות באנגלית, בקיצור הרבה עבודה. בשעה החמישית (ספורט) כאבה לי מאוד הבטן לא יכולתי לרוץ ובשעה השישית (היסטוריה) הכינו לי תה ולא למדתי איכשהו ששמעתי את הצלצול כל הכאבים עברו והלכתי הביתה בכיף. בשעה 16:00 היה לי אימון שהתחיל אחלה המשיך רע ונגמר בכיף. בהתחלה המאמן דיבר איתנועל המשחק שהיה בשבוע שעבר נתן הערות שאל מה דעתינו וכו', אח"כ הוא היה צריך ללכת הוא השאיר אותנו באולם לשחק משחק חמש על חמש שיפוט עצמי, המשחק הלך גרוע שמרתי על מישהי שכל הזמן צחקה, כל התקפה צחקו ואני לא יכולתי יותר הלכתי לצד ודיברתי עם הקפטנית והיא אמרה שהיא מסכימה (היא לא שיחקה כי אח"כ יש לה אימון עם הבנים) ניסינו לסדר את המשחק וזה לא הלך הייתי מאוד עצבנית אבל השיא של העצבנות הגיע שהילדה ששמרתי עליה חזרה על הדברים שאמרתי באמצע במשחק וירדה עליי ושנפלתי היא התחילה לצחוק. לא יכולתי יותר נשברתי ישבתי בצד ואז שהיא באה להתגרות בי התפרצתי עלייה, לא אכפת לי. מגיע
לה שאני אעשה את זה. האימון נגמר ויצאתי החוצה עם חברות שלי מהקבוצה אחרינו יש לבנים אימון נשארנו לראות (גם את חברה שלנו שמתאמנת איתך וגם את הבנים 
). במשך האימון שיחקנו בכל מיני משחקים בסל הסמוך מידי פעם הסתכלנו על האימון ואחרי שהאימון שלהם נגמר קראנו לחברה שלנו לשחק איתנו ואז גם הבנים באולא הספקנו כ'כ לשחק כי דיברנו הרבה אבל מה שהספקנו היה כיף. שכמה מהבנים היו צריכים ללכת וגם אנחנו יצאנו החוצה לחכות לאמא של חברה שלי ואז יצא ילד אחדשנשאר אחרון והוא יצא ועשינו צחוקים והיא מאוד כיף. חזרתי הביתה רבתי עם אח שלי כמובן... והיום נמשך כרגיל.
וזהו להיום, יצא קצת ארוך לא נורא.
יום נעים, אוהבת עילי. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אדון שוקו.