Don't you forget about me..

את רוצה להוציא מהראש שלך דברים. לגרום להם להיעלם. להישכח. את רוצה שהכל יעבור כבר.

אבל זה לא עובר. והצלקות שורפות לך ומזכירות. את צריכה לדבר אבל לא מספיק בוטחת באנשים סביבך.

לא מספיק בוטחת בעצמך. רק איתה את יכולה לדבר. אבל את בטוחה שהיא לא פנויה אלייך.

בטוחה שהיא תאכזב אותך שוב, כמו כל כך הרבה פעמים.

את שקטה אבל מישהו צורח לך מפנים, שורט אותך, פוצע. את ערה לצעקה אבל את לא יודעת מה לעשות.

הוא צורח לך מבפנים שתעשי משהו עם השקט הזה שלך, תצרחי, תבכי, תחתכי. הוא מתחנן שתתני לו לצאת החוצה, לנשום.

אבל את לא יכולה. הרבה אנשים את מחזיקה על הכתפיים שלך ואסור לך להישבר. כי אם תשברי,

הם ישברו יחד איתך ואת זה את לא יכולה להרשות לעצמך.

ואת יודעת, את מרגישה, שהמישהו הזה, שצורח לך מבפנים, עוד מעט יעלם. ואת, את תעלמי יחד איתו.