עברו כבר 4 ימים.
4 ימים שאני פאקינ' בהלם טוטאלי.
הכרתי את החבורת גאונים האלה לפני 3 שנים בערך....מאז הם הלהקה האהובה עליי.
כבר 3 שנים שהחלום שלי הוא לראות אותם בלייב, ומה הסיכויים שהוא יתגשם בתכלס....אז זהו!
למי שעוד לא מכיר אותי, אני מדבר על LAMB OF GOD כמובן, הלהקה הכי בת זונה שיש לעולם הזה להציע, לפחות בשבילי.
ביום ראשון האחרון החלום שלי התגשם. אני ראיתי את הלהקה האהובה עליי מול העיניים, מרחק אולי 5 מטר ממני עומדים וקורעים את ההאנגר 11 עם החברים הכי טובים שלי :) והיה פשוט מטורףףףףף!!!!
האמת שאני עדיין לא מעכל, ואני חושב שגם החברים עדיין בסוג של שוק, אבל קצת מהיום הכי טוב שהיה לי בחיים :
יום ראשון, שעה 16:00 אני עומר ומתן יוצאים באוטו לכיוון תל אביב. הדרך הייתה מהנה ביותר ולא שמענו שיר אחד של לאמב כדי לא להרוס, למרות שעכשיו אני פשוט לא מבין למה חשבנו שזה יהרוס....לא משנה.
הגענו לנמל תל אביב בשעה 17:30, מורעבים, אז עשינו טעות והלכנו לאכול בבורגראנץ' קומבינה ל-3 שהסתבר כמלוכלך, אבל משביע.
אני ומתן ישבנו על סטלה ארטואה שזה הדבר הכי טוב שהיה לקיוסק בנמל להציע לנו אבל מילא....
בשעה שחיכינו לג'ו, זינגר ודוד של זינגר, עמדנו בתור מחוץ להאנגר משעה 19:00 והתמזגנו עם האנשים....בשעה 19:50 הם הגיעו להאנגר והלכו לאכול ואני החלטתי שנמאס לי לעמוד בתור כמו מפגר אז יצאתי, והשארתי את מתן ועומר לבדם בתור, והלכנו לבורגראנץ' שם הם אכלו קומבינה ל-3 וגם הם לא נהנו במיוחד.
ב20:20 פתחו את שערי ההאנגר, ואני הגעתי ב 20:30 בגלל שיחה של עומר שאמר לי לבוא לבפנים כי הם שם. בעודי דוחף אנשים כמו מטורף בתור, הלחץ כבר התחיל.
בשעה 21:00 להקת "כאוס" (חרא שם) התחילו את ההופעת חימום. לא היו טובים ולא יותר מדי גרועים, זרמו.....למרות שבכל סוף שיר כל ההאנגר פשוט צעק "לאמב אוף גאד, לאמב או, גאד" כמו מטורפים, מה שלא היה כל כך יפה אבל מילא, באנו לראות את הלהקה שלנו ולא את להקת "כאוס".
בשעה 21:35 כאוס סיימו את הופעתם, ומכאן והלאה הלב שלי איים כמה וכמה פעמים להתפוצץ.
כל פעם כשעלה טכנאי לבמה הקהל התחיל להשתולל ואני כמו פסיכופת ביניהם במחשבה שזה אולי כריס או מארק או ווילי....כמובן שאלה היו רק טכנאים כל הזמן...
אחרי שהציפייה גברה לשמיים במשך 25 דקות של המתנה, פתאום התחיל להתנגן לו הקטע האינסטרומנטלי שנקרא THE PASSING מהאלבום האחרון WRATH.
אני כמעט התעלפתי באותו רגע, עם כמה גיי שזה נשמע....אני וחבריי ידענו שבסוף הקטע מיד יעלו לבמה המלכים עם השיר IN YOUR WORDS כמו שהם עושים בכל הטור האחרון מבלי לדעת את הסט ליסט, והכנו את עצמנו נפשית.
צדקנו, וברגע שנגמר THE PASSING עלו כריס, ווילי, ג'ון מארק ורנדי לבמה בפיצוץ של IN YOUR WORDS.
ההאנגר התחרפן!!!!! ואני הייתי על סף דמעות מרוב אושר לראות את הלהקה האהובה עליי מול העיניים!
צעקנו את מילות השיר כמו מטורפים והשתוללנו, אני במיוחד כשג'ו וזינגר מנסים לתפוס אותי כל הזמן לחזור למקום ולא לקפוץ על השומרים לתוך הבמה, מה שכמעט קרה.
כמובן שלא יכלתי לבקש שינגנו את כל השירים שלהם שאני אוהב כי זה בערך 90% מהשירים שיש להם, אבל היה סט ליסט בן של פרוצה. הם ניגנו 16 שירים וסיימו את ההופעה בשעה 23:30. במהלך ההופעה רנדי הרים את דגל ישראל והקהל השתולל.
ההופעה הכי טובה שהייתי בה אי פעם וכנראה שגם אהיה בה אי פעם עד לפעם הבאה שלאמב יחזרו לישראל (רנדי הבטיח!!).
הייתי הבנאדם הכי מאושר בעולם. במהלך ההופעה מתן ואני אפילו בכינו מרוב אושר, והאמת שלא חשבתי בכלל מה אנשים יחשבו ולא עניין אותי. הייתי גבר קירח למחצה, מגודל, בג'ינס ומגפי הארלי דוידסון, שרואה את הלהקה האהובה עליו מול העיניים ובוכה דמעות של אושר ואני בטוח שהיו עוד רבים כמוני. זה חלום שהתגשם, והדבר הכי טוב שיכלתי לבקש כדי למצות את את החופש לפני הגיוס בעוד חודש וחצי.
אז כן, היה לי את היום הכי טוב שהיה לי בכל ה18 וקצת שנים שאני חי, ואני מאושר עד הגג שיצא לי להיות שם עם החברים הכי טובים בעולם ולהשתולל כמו מטורף! :)
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
