Unbreakable.

משום מה יותר מדי אנשים מנסים בזמן האחרון לחזור לחיים שלי, ובגדול.

אין לי מושג למה, אחרי כל כך הרבה זמן, אבל זה די מפחיד אותי.

בייחוד חזרה של אנשים ספציפיים.

אני לא מרוצה באופן מוחלט מהחיים שלי כרגע,אבל אני בהחלט מרוצה מחלק די גדול מהם כרגע.

למרות שחסרים דברים, ושיש לי נטייה קצת לא לשים לב למה שקורה סביבי.

כרגע אני ברגילה, אחרי שסיימתי את הקורס-4-חודשים-טחינה-שלי ביום שלישי שעבר :]

עד עכשיו עשיתי חיים, והאמת שזה לא כל כך נגמר בינתיים.

הכי גרוע שיכול לקרות הוא שביום רביעי בערב אצטרך להתמודד עם זה שנגמרה הרגילה ושבחמישי בבוקר שוב צבא. אבל לא נורא -

לחופש אין מחיר, אבל יש לו תאריך :]

היום אחה"צ חזרתי מהצפון מיומיים בצימר עם רועי, והיה מדהים... :)

אפילו אוטו היה, למרות שהנהיגה הזאת של 250 ק"מ ביומיים די שחקו אותי (וזה עוד בלי כל ההתעכבויות בדרך ו-50 דקות נהיגה בתוך נהרייה ללא פואנטה).

נראה לי שעוד רגע אני אעשה "פק"ל רגילה" כזאת בצד,זה יהיה מגניב.

אני ממש עייפה,אבל גם ממש טוב לי כזה.

גלגל"צ זה פשוט איכות :]